אזרחות ישראלית ואשרת שהייה חוקית בישראל

 

עו"ד ונוטריון אירנה פיין
К НОТАРИУСУ-АДВОКАТУ ИРЕНЕ ФАЙН
051-55-33-400
רוסית - РУССКИЙ, אוקראינית - УКРАЇНСЬКА МОВА, אנגלית - ENGLISH , ספרדית - ESPAÑOL , רומנית - LIMBA ROMÂNĂ ,צרפתית – FRANÇAIS

אזרחות ישראלית ואשרת שהייה חוקית בישראל

עם הקמת מדינת ישראל ביום 14 למאי 1948, נערכה מגילת העצמאות בה נקבעו מספר יסודות חשובים אשר עתידים היו  להתוות את אופייה של המדינה החדשה וכך נאמר:

“מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות… תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין…”.

נוהל מדורג של משרד הפנים

העלייה הראשונה (1882-1903), מתייחסת בעיקר לעליית יהודים ממזרח אירופה (רומניהרוסיה) שניתן לזהותה כעלייה שעלתה ממניעים  לאומיים. את כל העליות לישראל עד לשנות ה-90 לערך, ניתן לזהות כעליות שנבעו בעיקרן ממניעים אידיאולוגים – חשוב לזכור מה רבה הייתה תרומתם של העולים בפיתוח הארץ וההתיישבות והשפעתה של העלייה על קווי דמותה של מדינתנו כיום.

העלייה הגדולה

‘העלייה הגדולה’ למדינת ישראל החלה בשנת 1990-1991, כאשר הרכב העולים ברובו הגיע מברית המועצות לשעבר. העלייה תרמה רבות להתפתחות המדינה אך בד בבד נוצרו קשיים ובעיות רבות בקרב מגזר העולים, בעיות שנבעו בעיקר מחוסר ההערכות של הממשלה ומוסדות המדינה השונים לקליטת עלייה. את התוצאות של חוסר המוכנות הרגישו העולים בעיקר בחוסר התאמת החוק לצרכיהם השונים ולמצבם הרגיש.

מממשלת ישראל  לא הביאה בחשבון שמדובר בעלייה מעורבת (משפחות בהן אחד מבני הזוג אינו מוכר כיהודי על-פי ההלכה) קרי, ההתבוללות של יהודי ברית המועצות הייתה תופעה חדשה שלא זכתה להתייחסות כלשהי מצד ממשלת ישראל, ובכך תרמה המדינה וקידמה בעיות שונות שניצבות כיום בסף דלתה.
אחוז המשפחות המעורבות בקרב אוכלוסיית יוצאי ברית המועצות לשעבר נמצא בעלייה מתמדת. בני המשפחות המעורבות חווים קשיים רבים במהלך ניסיונותיהם להשתלב בחברה הישראלית. הליכי ההשתלבות בחברה מלווים בקשים בשפה ותרבות ולכך מתווספים קשיים בעניינים של נישואין, גירושין והרשימה עוד ארוכה.

פתרון מול משרד הפנים לעובדים זרים

בעיות דומות מלוות את העובדים הזרים השוהים בארץ הן באופן חוקי והן לאו. למדינה אין פתרונות יעילים למצבים בהם עובדים זרים מקיימים קשרים עם אזרחי ישראל ובמקרים אחרים אף יינשאו או יקיימו משק בית משותף ובכך תיסלל הדרך להכרתם כידועים בציבור ולזכותם לקבל מעמד חוקי במדינת ישראל.

העדר הפתרון לבעיה פוגע אף בזכותם החוקתית של אזרחי ישראל, תוך שהוא מונע מהם לממש את זכותם לקיום חיי משפחה עם מי שחפצה נפשם.

המציאות הסבוכה מצריכה מהמדינה לתת מענה דחוף ואפקטיבי לסוגיית הסדרת מעמדם.

חוק האזרחות במדינת ישראל

להלן אפרט בקצרה על חלק מהפתרונות אשר הוסדרו בעניין: חוק האזרחות, התשי”ב-1952 מגדיר חמישה סוגים של מעמד שהייה חוקי בישראל: אזרחות, ישיבת קבע, ישיבת ארעי, ישיבת ביקור וישיבת מעבר.  אזרחות היא המעמד השהייה החוקי הגבוה ביותר ואילו ישיבת מעבר, היא המעמד השהייה החוקי הנמוך ביותר.

חוק השבות, התש”י-1950 קובע: “אנשים שהיו משפחה קודם עלייתם ארצה, לא זו בלבד שלא נעשה להפריד ביניהם, אלא שנעודד אותם לעלות ארצה כאיש אחד”. אולם הסעיף אינו חל על בן זוג יהודי שנישא לבן זוג שאינו יהודי לאחר שבין הזוג היהודי מימש  את זכותו לשבות.

נוהל מדורג במשרד הפנים

כך הונהג על ידי הרשויות נוהל שנקרא גם ‘הנוהל המדורג’ על פיו: “אין אזרחות מיידית”. הנוהל קובע כי בן זוג של אזרח ישראל, שאינו זכאי לאזרחות מכוח חוק השבות יקבל אזרחות ישראלית בהליך מדורג. בשלב הראשון מוגשת בקשה להתאזרחות למשרד הפנים , בבקשה מעורבים עוד גופים ממשלתיים האחראיים על בדיקת אמיתות הקשר המשפחתי וכו’ . תחילה תאושר שהייה ועבודה בישראל- רישיון שהייה מסוג ב/1 , לאחר מכן יינתן מעמד של תושב ארעי-רישיון שהייה א/5 למשך שנה אשר תוארך מדי שנה (עד לארבע שנים בסך הכל) בחלוף זמן זה ובמידה והתקיימו כל התנאים הנדרשים תינתן אזרחות ישראלית. במקרה של גירושים בזמן ההליך לקבלת אזרחות, ייפסק ההליך ובן הזוג הזר יידרש לעזוב את הארץ, גם אם יש לבני הזוג ילדים משותפים.

לאזרחים ישראלים שקשרו את חייהם עם אזרח זר משרדנו נוטריון אירנה פיין יכולים לעזור בניהול תקין מול משרד הפנים, בנוהל שנקרא “נוהל ידועים בציבור”. אין הגדרה חד משמעית התוחמת את המושג “ידועים בציבור”, אולם ההגדרה הרווחת מגדירה אותם כבני זוג שבחרו ממניעים שונים ומגוונים לחיות בלי חופה וקידושין ונהוג לאמץ את ההגדרה  שבסעיף 55 לחוק הירושה התשכ”ה – 1965:

“איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה…”.

נוהל ידועים בציביר

על פי ‘נוהל ידועים בציבור’ מוגשת בקשה על ידי בני הזוג למשרד הפנים להארכת רישיון ישיבתו של בן הזוג הזר במדינת ישראל, לבקשה יש לצרף מסמכים שיאמתו קיום חיים משותפים של בני הזוג (רשימת המסמכים אותם יש לצרף לבקשה ניתן לקבל במשרד הפנים). בהמשך יוזמנו בני הזוג בנפרד לראיון “בלשכת הקשר” שמטרתו, לאמת את אמיתות הקשר וניהול החיים המשותפים. במידה וההתרשמות תהא שהקשר הינו אכן אמיתי ואיתן, בן הזוג הזר יקבל מעמד מסוג ב/1, למשך שנה. בחלוף השנה יוזמנו בני הזוג לבדיקה מחודשת של אמיתות הקשר ובמידה וההתרשמות תהא חיובית, יקבל בן הזוג הזר אשרת שהייה מסוג א/5 למשך שנה (ובסה”כ שבע שנים) בתום כל שנה וטרם מתן המשך אשרת שהייה מסוג א/5 יבדקו בני הזוג באופן מחודש על ידי משרד הפנים.

בתום 7 השנים ובהעדר מניעה אחרת, עתיד בן הזוג הזר במסגרת מסלול הסדרת מעמדו כבן זוגו אזרח ישראלי לקבל מעמד של תושב קבע, זאת להבדיל מהגשת בקשה להסדרת מעמד מכוח היות בני הזוג נשואים, שם בתום ההליך יוכלו בני הזוג להגיש בקשה להתאזרחות בן הזוג הזר.

אפשרות נוספת העומדת לבני הזוג הינה, נישואין אזרחים מחוץ לגבולות המדינה ,והגשת בקשה להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר מתוקף היותו נשוי לאזרח ישראלי.

את טפסי בקשות ניתן להוריד מאתר הרשמי של משרד הפנים www. gov.il .

חשוב לזכור, בני זוג אשר החליטו לנקוט באחד מההליכים שפורטו בכתבה, תפתח בפניהם דלת אשר בסופה עתיד בן הזוג הזר לקבל מעמד חוקי במדינת ישראל, אולם בל נשכח כי הדרך עתידה להיות מלווה בבירוקרטיה וקשים מצד הרשויות השונות, אלו כאמור צפויות ללוות את בני הזוג כבר מתחילת ההליך, לכן מומלץ להסתייע בהליך בעורך דין בעל הבנה וניסיון בתחום

נוטריון ברחובות

עו”ד ונוטריון אירנה פיין

רחוב: אחד העם 1, רחובות

בניין לב רחובות

שעות פעילות בין 9:00 -18:00

ניתן לקבוע פגישה בטלפון

051-55-33-400

דוא”ל: [email protected]

Call Now Buttonצלצלו עכשיו