כל הדרכים לקבלת סטאטוס בישראל

 

עו"ד ונוטריון אירנה פיין
К НОТАРИУСУ-АДВОКАТУ ИРЕНЕ ФАЙН
051-55-33-400
רוסית - РУССКИЙ, אוקראינית - УКРАЇНСЬКА МОВА, אנגלית - ENGLISH , ספרדית - ESPAÑOL , רומנית - LIMBA ROMÂNĂ ,צרפתית – FRANÇAIS

 כל הדרכים לקבלת סטאטוס בישראל

השאלה מהן הדרכים האפשריות לקבלת סטאטוס בישראל מעסיקה הרבה אנשים החפצים להגיע לארץ ולקבל בה מעמד, אולם לא יודעים כיצד הדבר אפשרי.

במאמר זה אנסה להציג את הדרכים העיקריות לקבלת סטאטוס בישראל על קצה המזלג.

להלן הדרכים לקבלת סטאטוס בישראל:

 

אזרחות מכוח שבות על פי חוק השבות, תש”י-1950, הקובע בסעיף 1, כי “כל יהודי זכאי לעלות ארצה”. סעיף זה יש לקרוא יחד עם סעיף 2 לחוק האזרחות, תשי”ב-1952 הקובע כי “כל עולה לפי חוק השבות, תש”י-1950, יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות, זולת אם הוקנתה לו אזרחות ישראלית מכוח לידה לפי סעיף 4 או מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב”.

כאן יש לעשות הפרדה בין יהודי אשר בא לביקור לישראל לבין יהודי אשר עלה לישראל, קרי קיבל תעודת עולה והביע רצון להשתקע בארץ ולהעביר את מרכז חייו לישראל.

אולם, גם יהודי אשר הגיע לביקור בארץ יכול בהתאם לנוהל הקיים במשרד הפנים אשר נקרא נוהל הטיפול בבקשה לשינוי מעמד מתייר לעולה, נוהל מס’ 5.2.0001, להגיש בקשה להחלפת הסטאטוס שלו מתייר לעולה.

 

חשוב להפנות את תשומת לב הקוראים גם לסעיף 4א לחוק השבות אשר מגדיר את זכויות בני משפחה של יהודי הקובע כדלקמן:

 

4א’      (א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, ……. תשי”ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד             ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי;                    להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

 

(ב)   אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן (א) עודו ….. בחיים או לאו ואם עלה ארצה או לאו.

 

(ג)   הסייגים והתנאים הקבועים לגבי יהודי או עולה בחוק זה או על פיו או …… בחיקוקים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו גם על מי שתובע זכות לפי סעיף             קטן (א).

 

הגדרת יהודי מעוגנת בעיף 4ב’ לחוק השבות לפיה:

 

לענין חוק זה, “יהודי” – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.

 

סעיף 2 לחוק האזרחות מונה מספר דרכים לקבלת אזרחות מכוח החוק:

 

  1. אזרחות מכוח ישיבה בישראל– סעיף 3(ב) לחוק באזרחות קובע:
    “מי שנולד אחרי הקמת המדינה, וביום תחילת תקפו של חוק זה היה תושב ישראל, ואביו או אמו היו לאזרחים ישראליים לפי סעיף קטן (א), יהיה לאזרח ישראלי מיום לידתו.”

 

  1. אזרחות מכוח לידה– סעיף 4 לחוק האזרחות קובע:

(א) אלה יהיו, מיום לידתם, אזרחים ישראליים מכוח לידה:

 

(1) מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים;

(2) מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים –

 

(א) מכוח שבות;

(ב) מכוח ישיבה בישראל;

(ג) מכוח התאזרחות;

(ד) לפי פסקה (1);

(ה) מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב(1).

(ב) לענין סעיף זה, מי שנולד אחרי מות אחד מהוריו, דייו שאותו הורה היה במותו אזרח            ישראלי.

 

  1. אזרחות מכוח אימוץ – סעיף 4ב’ לחוק האזרחות קובע:

 

קטין יהיה אזרח ישראל מכוח אימוץ מיום אימוצו, אם התקיים בו אחד מאלה:

 

(1)  הוא אומץ לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ”א 1981, כשאביו או אמו המאמצים היו      אזרחים ישראלים;

 

(2)  הוא אומץ מחוץ לישראל כשאביו או אמו המאמצים היו אזרחים ישראלים לפי          פסקאות (א) עד (ה) בסעיף 4(א)(2), ובלבד שהמאמצים לא היו תושבי ישראל ביום                                                 האימוץ וניתנה הסכמת שני ההורים המאמצים.

 

  1. אזרחות מכוח התאזרחות- סעיף 5 לחוק האזרחות קובע:

(א) בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם       נתקיימו בו תנאים אלה:

 

(1) נמצא בישראל;

 

(2)  היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו;

 

(3)  זכאי לשבת בישראל ישיבת-קבע;

 

(4)  השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה;

 

(5)  יודע ידיעת-מה את השפה העברית;

 

(6) ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח-חוץ לכשיהיה לאזרח        ישראלי.

 

(ב) מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף-קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם            ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות.

 

(ג) לפני הענקת האזרחות יצהיר המבקש הצהרה זו:

“אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל”.

 

(ד) האזרחות נקנית מיום ההצהרה.

 

  1. אזרחות למי ששירת שירות סדיר בצה”ל ומי ששיכל בן או בת בשירות כזה

מכוח הענקת אזרחות ישראלית –סעיף 6 לחוק האזרחות קובע:  מי ששירת שירות סדיר          בצה”ל ומי ששיכל בן או בת בשירות כזה ובלבד שהשתקע בישראל או שיש בדעתו                      להשתקע בה.

 

  1. התאזרחות של בעל ואישה – סעיף 7 לחוק האזרחות קובע:

 

בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו       התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי                                                      התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א).

 

 

  1. התאזרחות של קטינים – סעיף 8 לחוק האזרחות קובע:            

 

(א) התאזרחותו של אדם מקנה אזרחות גם לילדו הקטין שביום ההתאזרחות היה תושב             ישראל או תושב של אזור המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל והמתאזרח היה רשאי                                         להחזיק בו.

(ב) היה הקטין אזרח-חוץ ושני הוריו היו רשאים להחזיק בו ורק אחד מהם התאזרח, לא             תוקנה לקטין אזרחות לפי סעיף-קטן (א) אם הצהיר אחד ההורים שאין ברצונו שהקטין                                         יהיה אזרח ישראלי.

 

 

  1. אזרחות מכוח הענקה – סעיף 9 לחוק האזרחות קובע:

 

(א) שר הפנים רשאי להעניק אזרחות ישראלית, במתן תעודה ומהיום שיקבע בתעודה –

 

(1) לקטין תושב ישראל – על פי בקשת הוריו;

 

(2) לילדו הקטין של אזרח ישראלי לפי סעיף 4(א)(2) – על פי בקשת הוריו;

 

(3) לילדו של אזרח ישראלי לפי סעיף 4(א)(2), למי שאזרחותו הישראלית בוטלה לפי סעיף          10 בהיותו קטין – על פי בקשה שהגיש לשר בתקופה שבין יום הולדתו ה18- לבין יום                                         הולדתו ה22-.

 

(4) לתושב ישראל הנמצא בישראל שהשר שוכנע כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה          והוא או בן משפחתו שירתו שירות פעיל בצבא-הגנה לישראל או פעלו פעולה של ממש                                  לקידום הבטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה או שהענקת האזרחות כאמור היא מעניניה המיוחד של המדינה; בפסקה זו “בן משפחתו” – בן זוג, הורה, בן ואח.

 

(ב) לענין פסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (א), די בבקשת הורה אחד אם הוא רשאי להחזיק           לבדו בקטין.

 

מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין נוטריון בליווי המבקשים בכל הליכי משרד הפנים. כל התנהלות לא נכונה מול משרד הפנים יכולה לשמש מניעה בהענקת מעמד בשלב מאוחר יותר לאחר קבלת הסירוב מאת משרד הפנים לבקשה ופנייה לבית המשפט.

 

הבהרה משפטית- רשימה זו נועדה ליתן רקע כללי בלבד, ואינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי ע”י עורך דין אשר יבחן כל מקרה לגופו. מטעמים מובנים, הרשימה אינה ממצה ואין בה כדי לענות על כל התרחישים המשפטיים האפשריים.

נוטריון ברחובות

עו”ד ונוטריון אירנה פיין

רחוב: אחד העם 1, רחובות

בניין לב רחובות

שעות פעילות בין 9:00 -18:00

ניתן לקבוע פגישה בטלפון

051-55-33-400

דוא”ל: [email protected]

Call Now Buttonצלצלו עכשיו