ידועים בציבור

 

עו"ד ונוטריון אירנה פיין
К НОТАРИУСУ-АДВОКАТУ ИРЕНЕ ФАЙН
051-55-33-400
רוסית - РУССКИЙ, אוקראינית - УКРАЇНСЬКА МОВА, אנגלית - ENGLISH , ספרדית - ESPAÑOL , רומנית - LIMBA ROMÂNĂ ,צרפתית – FRANÇAIS

ידועים בציבור

הגדרת מעמדם של בני זוג כידועים בציבור נדונה רבות בבתי המשפט לענייני משפחה, בשורה ארוכה של פסקי דין.

לא אחת ניטשה מחלוקת בין בעלי הדין בשאלה אם ניתן לראות במערכת היחסים שהתקיימה ביניהם כעונה להגדרה “ידועים בציבור”. שכן, לא פעם הגדרת בן הזוג כידוע בציבור של האחר הינה הדרך היחידה להנות מזכויות סוציאליות ורכושיות של בן הזוג איתו ניהלו מערכת יחסים, ומכאן חשיבת הגדרתם ככאלה.

אנחנו במשרד עו”ד ונוטריון אירנה פיין ננסה לעזור לכם לענות על כל השאלות של ידועים בציבור

משרדנו מבצע את כל פעולות הנוטריון

צרו איתנו קשר למידע נוסף

ידועים בציבור דרישות

על מנת להכיר בבת זוג כידועה בציבור נדרש כי יוכחו שני יסודות מצטברים: קיום חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף.

עם זאת, נקבע כי אין לגבש קריטריונים נוקשים למושג “חיי משפחה” או “משק בית משותף”. שאלת קיומם של תנאים אלה, תיבחן על פי קריטריונים סובייקטיבים, כאשר הפסיקה הסתפקה ב”מינימום” של חיים משותפים תחת קורת גג אחת במקום הרכיב של אורח חיים תקין (או חיי משפחה תקינים).

ודוק: אין דרישת זמן מינימלית אשר ממנה ואילך ניתן יהיה להיכנס בגדר “ידועים בציבור”. ככל שחולף הזמן, עם ביסוסו של מוסד “הידועים בציבור”, המגמה הרווחת הינה כי גם פרק זמן של שלושה חודשים עשוי להיחשב כזמן סביר לצורך הכניסה להגדרה זו.

לעניין דרישת המגורים המשותפים, הפסיקה קבעה כי הדרישה היא מגורים משותפים באופן קבוע, ולא שהייה זמנית האחד בדירת רעהו.

הלכה היא כי כאשר נדרש בית המשפט להכיר בבת הזוג כידועה בציבור, הוא נותן משקל מכריע וממשי לאופן שבו ראו את עצמם בני הזוג והאם בעיני עצמם ובראי תפיסתם התייחסו הם לעצמם כידועים בציבור אשר קשרו את חייהם זה בזו.

המגמה המסתמנת כיום הינה הרחבת הגדרת המונח “ידועים בציבור” וזאת לצורך הקניית זכויות סוציאליות שונות לבן הזוג “החלש”, שאם לא היה מוגדר כידוע בציבור לא היה זוכה להן.

להלן מספר דוגמאות:

גם במקרה בו בני הזוג לא גרו במקום מגורים קבוע, אלא פעם מגורים אצל הגבר ופעם אצל האישה, הכיר בית המשפט בבני הזוג כ”ידועים בציבור”.

גם במקרה בו בני הזוג ידעו מריבות רבות ואף אלימות לא נשללה ההכרה בהם כ”ידועים בציבור”.

גם קיומם של קשרים אינטימיים עם אחר במקביל לקשר עם בן הזוג, או אף הפסקת קיום יחסי אישות ומעבר למגורים בחדרים נפרדים, לא שללו הכרה בבני הזוג כ”ידועים בציבור”.

ידוע מקרה בן בני זוג ערכו ביניהם הסכם מפורש המבקש להדירם מהגדרתם כידועים בציבור ואף על פי כן קבע בית המשפט כי בני הזוג יוכרו כ”ידועים בציבור”.

ואולם חשוב להדגיש כי המדובר במקרים שהיו מיוחדים לנסיבותיהם. אין להסיק מכך לגבי כלל המקרים. כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו, בראייה כוללת של מכלול העובדות ועל רקע מערכת היחסים, על פי המרכיבים השונים והמאפיינים המתקיימים בהם.

השוואת מעמדם של זוגות חד-מיניים לבני זוג ידועים בציבור – האומנם?!

בשנים האחרונות ניתן לראות הכרה הולכת וגוברת בזכויות בני זוג מאותו מין והשוואת מעמדם לאלו של בני זוג ידועים בציבור.

אם בעבר קיום היחסים החד מיניים נחשב כעבירה פלילית וכ”סטייה”, כיום, בשווה ליחסים דו מיניים, אין בחוק הפלילי איסור על קיום יחסים הומוסקסואליים שנעשים בהסכמה בין בני זוג מעל גיל 16.

דוגמא נוספת ניתן למצוא בחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, לפיו הטרדה מינית כוללת גם התייחסות מבזה או משפילה כלפי אדם על רקע מינו או נטייתו המינית.

כך גם התקבל תיקון בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר על אפליה מחמת נטייה מינית. האיסור מתייחס, בין היתר, לקבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה ופיטורים.

עת עת החל המשפט הישראלי להכיר בזכויותיהם של זוגות חד מיניים אף בפסיקה. אסקור בקצרה כמה דוגמאות:

בפרשת דנילוביץ בג”צ קיבל את עתירתו של הדייל יונתן דנילוביץ’, וקבע כי אל על חייבת להעניק לבן זוגו הטבות זהות לאלה הניתנות לבני זוג הטרוסקסואלים. בכך הכיר בית המשפט העליון לראשונה בזוגיות החד מינית, ונפתח הפתח לשורה ארוכה של מאבקים וניצחונות. הצגת הנטייה המינית כאילו היא הגורם שבגללו הופלה העובד, הביאה את ביהמ”ש להכרה בזוגיות חד-מינית כשוות-ערך בהקשרים רבים לזוגיות דו-מינית.

אוניברסיטת ת”א קיבלה את תביעתו של עוזי אבן להעניק לבן זוגו זכויות זהות לאלה הניתנות לבני זוג של אנשי סגל הטרוסקסואלים.

אדיר שטיינר זכה במאבקו כנגד צה”ל ומשרד הביטחון, וקיבל תגמולים ותשלומי פנסיה כבן זוגו של אל”מ דורון מייזל ז”ל, שנפטר בעת שירותו הצבאי. בנוסף, הוכרו זכויותיו של שטיינר כבן משפחה לצורכי הנצחת בן זוגו המנוח.

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע שזוג לסביות נחשבות כבנות זוג לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, ולבקשת אחת מהן הוצא צו הגנה כנגד בת זוגה האלימה.

בג”צ חייב את שר הפנים לרשום את רותי וניקול ברנר-קדיש כשתי אמהותיו של הילד שילדה אחת מהן. הרישום נעשה מכוח צו אימוץ שניתן לאם הלא ביולוגית בקליפורניה. פסק הדין נמצא כעת בדיון נוסף בפני הרכב מורחב של שופטי בג”צ.

בית הדין לעבודה בת”א קיבל את עתירתו של פטריק לוי נגד קרן מבטחים, וקבע כי זוג הומואים נחשבים כ”בני זוג” וכ”ידועים בציבור”, כך שלאחר מותו של אחד מהם, זכאי בן הזוג הנותר לפנסיה של המנוח.

ביהמ”ש העליון ביטל החלטה של בד”ר הגדול שאסרה על אם לסבית להפגיש את ילדיה עם בת זוגתה.

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע נתן לראשונה תוקף של פסק דין להסכם לחיים משותפים בין בנות זוג, תוך שקבע כי זוג לסביות עונות להגדרת “בן משפחה” לפי החוק. שנה לאחר מכן, בית המשפט נתן תוקף של פסק דין גם להסכם בין בנות הזוג לגבי מזונות לילד הביולוגי של אחת מבנות הזוג.

בית המשפט לענייני משפחה בר”ג נתן תוקף של פסק דין להסכם ממון של זוג הומואים, תוך שקבע כי המונח “בני זוג” מתייחס גם לבני זוג מאותו מין.

בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את ערעורו של אדם אשר ביקש לקבל צו ירושה לגבי נכסי בן זוגו המנוח, שעימו חי יחד במשך כ-40 שנה. בית המשפט פירש את המילים “איש ואשה” שבחוק הירושה ככוללות גם “איש ואיש” ו”אשה ואשה”. בכך הפך בית המשפט המחוזי את פסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה בעפולה, שקבע כי בני זוג מאותו המין אינם יורשים זה את זה לפי חוק הירושה.

בית המשפט לענייני משפחה בר”ג נתן פעם נוספת תוקף של פסק דין להסכם לחיים משותפים בין זוג הומואים. בפסק דין ארוך ומנומק, בית המשפט אף נזף ביועץ המשפטי הקודם (רובינשטיין) על עמדתו כנגד הזוגיות החד מינית.

בית המשפט המחוזי בת”א אסר על שר הפנים לגרש מהארץ עובד זר מקולומביה השוהה בארץ באופן לא חוקי, לאחר שהוכח כי העובד הזר הגיש בקשה לחיות כאן עם בן זוגו הישראלי. בית המשפט החיל על בני הזוג את נהלי משרד הפנים הדנים במעמדם של כלל הידועים בציבור בישראל.

בעקבות מאבקן הממושך של טל ואביטל ירוס חקק למען ההכרה בהורותן המשותפת על ילדיהן, קבע בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי, ברוב של 7 מול 2, כי חוק האימוץ הישראלי מאפשר אימוץ בתוך המשפחה החד-מינית. תנאי לאישור האימוץ הוא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שהן לטובת הקטין. הבדיקה באשר להתקיימות התנאים הנ”ל תיערך לגבי כל משפחה המעוניינת באימוץ זה, על ידי בתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ.

בית המשפט לענייני משפחה בר”ג– נתן תוקף של פס”ד להסכם ממון שנכרת בין בנות זוג לסביות ופירש את המונח “בן משפחה” בסעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה – 1995, הכולל בהגדרתו גם את “הידועה בציבור”(כאשר הסעיף מנוסח הן בלשון זכר והן בלשון נקבה), ככולל זוגיות חד מינית לעניין בני זוג שבחוק.

במקביל חלה התפתחות אף במוסדות השלטון ובמוסדות ציבוריים וכדלקמן:

משרד הפנים החל להפעיל מדיניות לפיה הומואים ולסביות שאינם יהודים ושיש להם בני/בנות זוג ישראלים – זכאים לאשרות שהיה ועבודה בישראל. עשרות רבות של זוגות הומואים ולסביות כבר נהנים ממדיניות זו, וחיים יחדיו בארץ.

נציב שירות המדינה הכיר בזכאותו לקצבת שארים של בן זוג מאותו המין של עובד מדינה.

היועץ המשפטי לממשלה הנחה את אגף המכס לאפשר לבן זוג מאותו המין של עולה חדש להשתמש ברכב פטור ממיסים של העולה.

עיריית תל אביב החליטה להעניק לבני/בנות זוג מאותו המין ולילדיהם שהינם תושבי העיר, הנחות בשימוש במתקנים עירוניים, בדומה להנחות הניתנות לבני זוג נשואים ולילדיהם. בכך התקבלה יוזמתה של חברת מועצת העיר דאז, מיכל עדן.

בעקבות עתירתו של אדיר שטיינר לבג”צ, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי בני זוג מאותו המין זכאים לפטור ממס שבח ומס רכישה בעת העברת דירות במתנה מהאחד לשני, בדומה לפטור הניתן לבני זוג הטרוסקסואלים.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הצהיר כי לא יערער על פסק הדין מנצרת בעניין הירושה, וכי הוא מכיר בזכויותיהם של בני זוג מאותו המין בענייני ממון ורכוש.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז,הצהיר פעם נוספת כי יש להעניק לזוגות חד מיניים שוויון זכויות בעניינים כלכליים. הצהרה זו נמסרה לבית הדין האזורי לעבודה בת”א במסגרת תביעתו של גיורא רז לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלת השארים עקב פטירת בן זוג. מזוז הודיע כי בני זוג מאותו המין זכאים לקבל גמלת שארים בלא כל אפליה לעומת זוגות הטרוסקסואלים.

שר השיכון, יצחק הרצוג, הורה להעניק הטבות בדיור לחסרי דיור גם לבני זוג מאותו המין המגדלים ילד משותף.

מכאן נשאלת השאלה האם התפתחות הדרגתית זו בזכויותיהם של זוגות חד מיניים משווה מעמדם של אלו לבני זוג ידועים בציבור ומעניקה מענה מספק וראוי לזכויות בני זוג חד מיניים??

נראה כי אומנם בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת מגמה להשוות מעמדם של בני זוג חד מיניים לידועים בציבור, אולם זוגות חד מיניים בשיטת המשפט בישראל לא נהנים ממעמד של “מוסד” משפטי מוכר כלשהו. ההכרה בזוגות חד-מיניים כידועים בציבור עדיין מוגבלת. הכרה בזוגיות זו הנה באופן נקודתי בלבד במספר מצומצם של תחומי משפט ומוצאת ביטויה בעיקר בתחום יחסי העבודה וזכויות סוציאליות שונות.

כן, לצד פסיקה זו ישנה פסיקה ענפה נגדית השוללת הכרה זו. עדיין, למשל, יש שופטים בבית המשפט למשפחה שטוענים כי אין להם סמכות עניינית לדון בתביעות של זוגות חד-מיניים שכן אין הם רואים בהם ידועים בציבור. זו אמנם עמדת מיעוט, אך היא עדיין קיימת. כך גם הפסיקה לוקה בחוסר קוהרנטיות ולעתים התוצאה היא החלטות מנוגדות או פסקי דין שאף אם התוצאה שלהן דוגלת בשוויון לבני זוג חד מיניים, נעדרים הם הנמקה ותשתית ראויים. דוגמא לכך נמצא בפס”ד דנילוביץ שם שופטי הרוב, על אף שישנו חוק ספציפי החל על הסוגיה הנדונה -, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לא הסתמכו על חוק זה ופסקו על בסיס ערכים ועקרונות רחבים יותר וביניהם עקרון השוויון.

שלוש שנים לאחר פס”ד דנילוביץ העליון פסל החלטה של שר החינוך והתרבות לפיה נמנעה שידורה של תוכנית שידור– “קלפים פתוחים” שהנושא שלו הינו זהות מינית, אלא מהי? שבפס”ד זה לא רק שלא הסתמכו על תפיסת שוויון כלשהי אלא אף פס”ד דנילוביץ לא הוזכר ולו ברמז.

תמוה אף יותר כי ניתנו שתי החלטות סותרות ע”י ועדות ערר שדנו בתביעת גמלאות ותמלוגים שהוגשה כנגד צה”ל ומשרד הביטחון ע”י בן זוג של קצין צה”ל שנפטר, מכח היותו בן זוג ידוע בציבור של הנפטר. ועדת הערעורים לפי חוק שירות הקבע (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ”ה-1985, קיבלה את התביעה בפס”ד בין שני עמודים המסתמך על פס”ד דנילוביץ, ולעומתה ועדת הערעורים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש”י-1950, דחתה את התביעה בפס”ד בן 88 עמודים אשר מאבחן את פס”ד דנילוביץ.

גם לצרכים אחרים לא ברור שיש הכרה מקיפה וכוללת בזוגות חד-מיניים כידועים בציבור. עד היום זוגות שכאלה הוכרו למטרות ספציפיות בלבד (בעיקר ענייני ממון): הגירה, מס הכנסה, זכויות הנצחה, ירושה ועוד. אבל נותרו עוד נושאים שבהם טרם ניתנה הכרה וגם אין כל פסיקה מפורשת של העליון בעניין זה, ולפיכך בתי המשפט הנמוכים יותר יכולים לפסוק בנושא כאוות נפשם.

לטעמי,למרות שהתפיסה כלפי הזוגיות החד-מינית שינתה פניה, כאשר המדובר בשינוי סטאטוס התפיסה היא אחרת לגמרי, במקרה שכזה התפיסה היא שככלל ראוי להותיר סוגיות בדבר הכרה בסטאטוס משפטי חדש למחוקק שהוא נבחרו של העם בחברה דמוקרטית, ואל לבית המשפט להתערב.

במערך הפוליטי והחברתי כיום זו תהא היתממות לשמה לחשוב כי ביהמ”ש ייקח את המשוכה לידיו ואכן יכריע בסוגיה כה סבוכה. בפסיקתו זו יערער ביהמ”ש את מערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות, בנטלו את סמכויות נבחרי העם לבצע שינויים משפטיים באופן שיתאם את התודעה החברתית בישראל.

לאור קביעות אלו ונוספות יש להפנות את הדרישה למחוקק.

נוטריון ברחובות

עו”ד ונוטריון אירנה פיין

רחוב: אחד העם 1, רחובות

בניין לב רחובות

שעות פעילות בין 9:00 -18:00

ניתן לקבוע פגישה בטלפון

051-55-33-400

דוא”ל: [email protected]

Call Now Buttonצלצלו עכשיו