על זכותו של יורש להסתלק מן הצוואה

 

עו"ד ונוטריון אירנה פיין
К НОТАРИУСУ-АДВОКАТУ ИРЕНЕ ФАЙН
051-55-33-400
רוסית - РУССКИЙ, אוקראינית - УКРАЇНСЬКА МОВА, אנגלית - ENGLISH , ספרדית - ESPAÑOL , רומנית - LIMBA ROMÂNĂ ,צרפתית – FRANÇAIS

חוק הירושה מאפשר ליורש לבחור להסתלק מן העיזבון ומסדיר את האופן בו ייעשה כן. עוה”ד ונוטריון אירנה פיין, מומחית בענייני משפחה וירושה, מסבירה על זכות ההסתלקות מן הצוואה

כיצד תתבצע הסתלקות מן העיזבון

סעיף 6 לחוק הירושה קובע כי כל עוד העיזבון לא חולק בין יורשי המנוח, באפשרותו של כל אחד מן היורשים להסתלק מן העיזבון, כולו או מקצתו. עוד מורה החוק כי יורש אשר הסתלק מחלקו בירושה, ייחשב כאילו לא היה יורש מלכתחילה. כמו כן מבהיר החוק, כי אין תוקף לאיסור מצד המנוח על הסתלקות מן העיזבון, שכן מדובר בזכות העומדת ליורש אשר אין בכוחו של המנוח להתנות עליה בצוואתו.

החוק מציע שתי דרכים באמצעותן יכול היורש להסתלק מן הירושה: האחת, הינה הסתלקות כללית, אשר משמעותה שהיורש מוותר על חלקו בעיזבון, כך שחלקו יתחלק בין יתר היורשים המוכרים על פי דין. הדרך השנייה, הינה הסתלקות ספציפית, קרי הסתלקות היורש מן הצוואה לשם העברת חלקו לבן/בת הזוג, אחיו או ילדיו של המנוח.

מבחינה פרקטית, על האדם המעוניין להסתלק מן העיזבון להגיש תצהיר הסתלקות המפרט את סיבת ההסתלקות וכן האם מדובר בהסתלקות כללית או ספציפית. לאחר מכן, יש להגיש את התצהיר לרשם הירושות בכדי שיוקנה לו תוקף משפטי. עוה”ד אירנה פיין מבהירה, כי במקרים בהם מתנהל הליך בבית המשפט הנוגע לעיזבון המנוח (דוגמת מצב בו הוגשה בקשת התנגדות לצוואה), על היורש המעוניין להסתלק מחלקו בעיזבון להגיש את תצהירו לבית המשפט הדן בבקשה בכדי שהתצהיר יקבל תוקף משפטי.

היתרונות המרכזיים בהסתלקות מעיזבון

כאמור, החוק מורה כי אדם שבחר להסתלק מן העיזבון ייחשב כאילו לא היה יורש כלל. אחד המקרים הנפוצים ביותר בו יבקש אדם להסתלק מן העיזבון, הינו במצב בו כאשר למסתלק ישנם נושים אשר זכאים עפ”י חוק לדרוש לפרוע את חובם מן העיזבון.

במקרים אחרים לעומת זאת, דווקא ההסתלקות מן העיזבון מהווה יתרון כלכלי. עסקינן במקרים בהם ברצונו של המסתלק להעביר נכסי מקרקעין או נכסים אחרים שהעברתם טעונה תשלום מס על-פי חוק. כך למשל, אם היורש הינו בנו של המנוח אשר חפץ להעביר לאשת המנוח את החלק שירש בדירה שהותיר אחריו המנוח: ככל שהדבר ייעשה בדרך של הסתלקות ספציפית מן העיזבון, ייחשב התהליך לחלק מהליך ההורשה ולכן לא יהיה כרוך בתשלום מיסים. לעומת זאת, אם ההעברה תתבצע לאחר קבלת חלקו של המסתלק בירושה, הדבר ייתפס כעסקת מקרקעין לכל דבר ועניין ולפיכך תחויב במס.

נראה אם כן כי החוק מאפשר ליורש להסתלק מן העיזבון בקלות יחסית. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי השלכות ההסתלקות מן העיזבון הינן הרות גורל, שכן ליורש אשר הסתלק מן העיזבון אין דרך לשנות את החלטתו מהרגע בו ניתן תוקף לתצהיר ההסתלקות. לפיכך, ממליצה עורכת הדין טל איטקין להתייעץ עם גורם מקצועי בטרם ההחלטה על מנת לשקול את יתרונותיה אל מול חסרונותיה ולקבל החלטה מושכלת המתחשבת בכלל ההשלכות של ההסתלקות.

הסתלקות מירושה כדרך להעלמת נכסים

אחת הסיבות הנפוצות ביותר בגינן יורשים מסתלקים מזכותם בעיזבון היא ניסיון להבריח באמצעות ההסתלקות את נכסי העיזבון מעיני הנושים שלהם הם חייבים כספים.

בד”כ במקרים מעין אלה מדובר בהסתלקות למראית עין בלבד, שכן היורש המסתלק מקבל בסופו של יום את חלקו בעזבון באופן עקיף וזאת ע”י סיכום עם אותו גורם לטובתו הוא מסתלק.

ברם, הגם שמניעיו של המסתלק אינם רלוונטיים לבחינת תוקפה של ההסתלקות מבחינת הוראות חוק הירושה, הרי כאשר בבסיסה של ההסתלקות ניכרות רמייה או כוונה לפגוע בזכויות צדדים סמוכים, יש ויכול בית-המשפט להעמיק ולבחון את נסיבות הפעולה מחוץ לגדרי חוק הירושה, על-מנת שלא יינזקו האחרונים בברכתו של החוק.

הרציונאל הינו כי הוראות החוק אינן מיועדות, בבחינת תכליתן, לשמש כסות למבקש לגרוע מזכויותיהם של בעלי התביעות כנגדו, ועל כן פעולה מעין זו הינה שימוש לרעה בזכויות משפטיות וניתן לבטלן.

כך בע”א 4372/91 החליט בית-המשפט לפסול הסתלקות יורש מצוואה כאשר היה בנסיבות ההסתלקות כדי לעורר חשד לניצולו לרעה של ההליך כלפי צדדים שלישיים.

בנסיבות המקרה תבעה אישתו של היורש את זכויותיה הממוניות מכח הליכי פקיעת הנישואין בין בני הזוג. היורש מצידו, במסגרת הליכי פשיטת רגל, מסר הודעת הסתלקות מזכויותיו עפ”י הירושה לטובת אחיו.

מאחר ומשמעותה בפועל של הודעת ההסתלקות הינה גריעת ומניעת זכויותיה של אישתו כנושה, קבע בית-המשפט, כי ההסתלקות היתה דרך להברחת הנכסים מידי הנושים, באצטלה חוקית, מנוגדת לדרישת תום הלב המופיעה בסעיף 39 לחוק החוזים ולתקנת הציבור ולכן בטלה ומבוטלת.

הנה כי כן, במידה והמניע להסתלקות היורש מחלקו בעיזבון מקורה בחוסר תום לב, לדוגמא, ניסיון להתחמק מנושיו שלו או מנושיו של המוריש, להם חייב המורשים כספים עוד בחייו, יוכלו הנושים לבקש מבית-המשפט לבטל את הסתלקות היורש מן העיזבון מכח העילות של חוסר תום לב ותקנת הציבור.

אפשרות נוספת של נושה לרדת לנכסי חייב שיורש נכסים, הנה הטלת עיקול על העיזבון עקב חוב של היורש. במידה והעיקול הוטל בטרם הסתלק היורש מחלקו בעיזבון, העיקול תקף, והיורש לא יוכל להסתלק מהעזבון לטובת אחרים.

הסתלקות מירושה

סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ”ה – 1965 (להלן: “חוק הירושה”), קובע כדלקמן:

“(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או בית המשפט כאשר העניין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון כולו או מקצתו…

(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדיו או אחיו של המוריש”.

סעיף 7 לחוק הירושה, שכותרתו “עסקאות אחרות בזכות היורש”, מוסיף בסעיף-קטן (א):

“לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעזבון”.

הנה כי כן, יורש עפ”י דין או מכח צוואה יכול להסתלק מחלקו בעזבון, דהיינו יכול לוותר על חלקו בירושה.

גישת המחוקק המונחת ביסוד הוראות החוק הנ”ל היא, שאין לחייב אדם לקבל ירושה בניגוד לרצונו, ולכן הוא יכול להסתלק מחלקו בירושה בלא צורך באישור בית המשפט לפעולה זו.

פעולת ההסתלקות הינה פעולה חד-צדדית, וכל שהיא דורשת היא הודעת המסתלק בכתב על הסתלקותו, באמצעות תצהיר ערוך ומאומת כדין ע”י עו”ד, לרשם לענייני ירושה או לבית-המשפט לענייני משפחה, אשר דן בבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה מכח סעיף 67א לחוק הירושה.

הסתלקות באמצעות הודעה בעל-פה או באמצעות התנהגות אינה תקפה.

על-פי חוק הירושה, ההסתלקות יכולה להיות לטובת בן זוגו של המוריש, אחיו או ילדיו ולטובת אלו בלבד.

ויובהר, כי על-מנת להסתלק אין צורך בקבלת הסכמת האדם שלטובתו מסתלקים.

ההסתלקות יכולה שתהא לטובת יורש אחד או כמה יורשים כולה או מקצתה, עפ”י היחס שיבחר המסתלק, או לחילופין הסתלקות יכולה להיות כללית שאינה לטובת אדם ספציפי, או אז חלקו של המסתלק בירושה עובר ליורשים הבאים בתור.

ואולם, ההסתלקות חייבת להיות מוחלטת – הסתלקות על תנאי אינה קבילה ובטלה.

גם יורש אשר אחד היורשים הסתלק לטובתו מהעיזבון, יכול להסתלק אף הוא מחלקו בעיזבון לטובת יורש אחר, בכפוף למילוי תנאי סעיף 6 הנ”ל לחוק.

המועד להסתלקות הינו לאחר פטירת המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון.

אם מעוניינים לבצע הסתלקות לאחר הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה יש לעתור לרשם הירושות לתיקון הצו.

לאחר שהיורש המציא את הודעת ההסתלקות לרשם לענייני ירושה (או לביהמ”ש כאמור) הוא אינו יכול לחזור בו מהסתלקותו, ולמעשה נחשב כמי שלא היה יורש מלכתחילה.

מניעי ההסתלקות עשויים להיות מגוונים; ביניהם ניתן לכלול גם את הרצון שלא ליטול חלק בנכסי המוריש, הרצון להותיר נכסים בידי בן הזוג של המנוח או קרובים נזקקים אחרים, והרצון להימנע מהתחייבות מוסרית או מאובדן עצמאות הכרוכים בקבלת הירושה.

מניעים אלו אינם מפורטים בחוק הירושה ואינם רלוונטיים לבחינת תוקפה של ההסתלקות באשר להוראות חוק זה.

נוטריון ברחובות

עו”ד ונוטריון אירנה פיין

רחוב: אחד העם 1, רחובות

בניין לב רחובות

שעות פעילות בין 9:00 -18:00

ניתן לקבוע פגישה בטלפון

051-55-33-400

דוא”ל: [email protected]

Call Now Buttonצלצלו עכשיו