המשמעות של חתימה נוטריוניות

דוגמאות לחתימות עורך דין נוטריון

עורך דין נוטריון מוסמך לחתום על הסכמי ממון בין בני זוג המעוניינים להינשא בקרוב , ומסמך זה יהווה בהמשך שראיה משפטית לכול דבר ובכול שלב . כמו כן עורך דין נוטריון מוסמך לאמת חתימות של לקוחות המבקשים לחתום בפניו ושהוא ראה אותם בעצמו וחתימתו מאמתת את נכונות החתימות .

עוד בסמכותו של עורך דין נוטריון לחתום על ייפוי כוח נוטריוני , תצהיריםוכיוצא בזה.
בנוגע לאימות חתימה ניתן לבצע זאת אצל עורך דין שהוא אינו נוטריון אין פסול בכך עלפי חוק. מאידך, מסמך הנחתם במעמד נוטריוני הנו בעל ערך רב .

עורך דין נוטריון השלב הבא של עורכי הדין

כול עורך דין שואף להגיע למעמד נוטריון. טוב שכך משום שלרצות להיות נוטריון זה לרצות להיות עורך דין בעל אמות מידה גבוהות ולהיצמד לחוק וכול אות בו. עורך דין נוטריון זה ההי לייט של לשכת עורכי הדין. מדובר במעמד דומה לשופט, בו בזמן שהם ממשיכים לכהן כעורכי דין לכול דבר ועניין.

יתרה מכך, להיות עורך דין נוטריון דורש וותק של למעלה מ- 10 שנים בתחום, להיות נקיים מהרשעות והשעיות מלשכת עורכי הדין לעבור את וועדת שר המשפטים לבחירה והסמכת נוטריונים.

שרותי תרגום נוטריוני

כשמדברים על נושא המאמר, שרותי תרגום נוטריוני צריך לדעת היטב מה כוונת הדברים ומה כוללים השירותים בהם מדובר.
ישנן חברות תרגום המעניקות שרותי תרגום המתיימרים להיות נוטריוניים, ובחלק מהמקרים, וחלק מחברות התרגום זה אכן כך.

השאלה המרכזית הקשורה לנושא המאמר היא, כאשר צריך הלקוח עבודה משולבת, הן של תרגום החומר שברשותו לשפה אחרת, והן את האישור הנוטריוני. השאלה היא, למי עדיף שיפנה, האם לחברת התרגום על מנת שתתרגם לו, ואחר כך מחברת התרגום לנוטריון, על מנת שיאשר לו את התרגום, או ישירות לנוטריון, על מנת שהוא הנוטריון, יתרגם או ידאג לתרגום, וימסור ללקוח את התוצר המוגמר, כלומר את האישור הנוטריוני בדבר נכונות התרגום, או את האישור הנוטריוני להצהרת מתורגמן.

ואין המדובר רק בשאלה של נוחות. כלומר, נראה שהתשובה לשאלה שהועלתה היא מובנת מאליה ולו רק בגלל עניין הנוחות. למה לו ללקוח שיתרוצץ פעמיים, פעם לחברת התרגום, וממנה לנוטריון?

חשיבות של חתימת אפוסטיל

ואולם יש בהחלטה למי לפנות, יותר משאלת הנוחות. נניח שהלקוח פנה לחברת התרגום והזמין אצלה תרגום של מסמכים, נאמר תעודת גירושין ותעודת התאגדות של חברה, נאמר לאנגלית, וכן ביקש מחברת התרגום בנוסף כי תדאג לו בעצמה לאישור נוטריוני.

החברה תבצע את התרגום, ולאחר מכן תפנה לנוטריון כלשהו בעצמה ( כדי לחסוך ללקוח הפונה את הטרחה לפנות לנוטריון ) תשיג את האישור הנוטריוני ותמסור אותו ללקוח. הלקוח מקבל את העבודה, נוסע איתה נאמר לאנגליה, מבקש למסור את מה שאמור להיות תרגום נוטריוני שהזמין ( וזה אכן אישור נוטריוני ) אך לתדהמתו מתברר לו כי המסמך איינו מתקבל אצל השלטונות באנגליה.

הסיבה לכך שהמסמך היה בלתי קביל באנגליה הייתה היעדרה של חותמת אפוסטיל. לחילופין, אולי הייתה חותמת אפוסטיל ( חותמת המאשרת כי הנוטריון הישראלי שביצע את התרגום הנוטריוני אכן אושר לשמש כנוטריון רשמי במדינת ישראל, אך לא הייתה על העבודה חותמת אפוסטיל שנייה ( אישור רשמי של מדינת ישראל, הנחתם על ידי משרדי הממשלה כחותמים ראשונים, ולאחריהם משרד החוץ ).

חותמת זו מאשרת כי המסמכים אינם מזויפים וכי התעודה היא אכן תעודה רשמית של מדינת ישראל.

לחילופין, אולי היו מוטבעות שתי חותמות אפוסטיל כנדרש, אבל הנוטריון לא אישר כי המסמך המקורי שאת תרגומו אישר, ושצורף לעבודה, הוא מסמך מקורי, או העתקו של המסמך המקורי, או מסמך שאיננו המסמך המקורי או העתק מאושר ממנו, ואז הפקיד האנגלי לא הסכים לקבל תרגום של מסמכים שהנוטריון לא ציין אם הם מקוריים או לא, או לחילופין, כל הליקויים שצוינו לעיל היו בסדר, אבל, למרבה הצער, הנוטריון השתמש בנוסח ה”אישור הנוטריוני” שהנפיק, במה שניקרא ” אישור הצהרת מתורגמן”, וניתברר כי הפקיד האנגלי היה מעוניין דווקא בנוסח אחר, הנקרא ” אישור נוטריוני לנכונות תרגום”, או אולי בדיוק להפך, הנוטריון אישר מידיעתו את השפות כי התרגום נכון, ואילו הפקיד האנגלי, המורגל לשיטת עבודה אחרת בעניין תרגום מסמכים, ביקש לקבל דווקא את תרגומו של מתרגם מקצוע יחד עם אישורו של הנוטריון להצהרת המתרגם בדבר היותו מתרגם מקצועי ושתירגם נכון את המסמך.