נוטריון - ייפוי כוח כללי

מתי עולה הצורך בייפוי כוח כללי?

לעתים, נבצר מהאדם לטפל בענייניו. תקופה זו יכולה להיות זמנית, למשל במקרים בהם אדם עושה רילוקיישן לחו”ל לתקופה קצובה של מספר שנים ומשאיר רכוש  בארץ, לעתים התקופה אינה מוגבלת, למשל כאשר אדם מהגר ממדינה למדינה ומשאיר עניינים לא גמורים במדינה ממנה היגר. בשני המקרים הללו, המרחק הגאוגרפי עלול להקשות על אדם לטפל בענייניו. מה זה ענייניו? למשל אותו אדם השאיר מאחוריו דירה שהוא משכיר. אחת לתקופה יש לחדש חוזה או לחפש דיירים חדשים. לפעמים מתעוררות בעיות בדירה הדורשות טיפול או תיקון ולפעמים אפילו קיים רצון למכור את הדירה. כדי לעשות את כל הדברים הללו, על האדם להימצא בארץ בו הדירה שוכנת ולחתום על מסמכים משפטיים שונים. כאשר מקום המגורים רחוק אלפי ק”מ ממקום משכנה של הדירה – הדבר קשה מאד, יקר ומסורבל. דרך חלופית לטפל בבעיה היא לחתום על ייפוי כח כללי לאדם עליו סומכים. אדם זה, מרגע שבידיו ייפוי כח נוטריוני כללי, יכול לבצע את כל הפעולות הללו בשמו של אותו אדם מרוחק: להשכיר ולמכור את הדירה, לתקן, לחתום על חוזי ביטוח, להכניס דיירים חדשים או להעלות את שכר הדירה.

האם ניתן להגדיר תנאים בייפוי כח כללי?

ישנם תנאים שניתן לכלול בייפוי כח כללי, לדוגמה – ניתן לתת לאדם ייפוי כח כללי אשר מאפשר לו לעשות כמעט ככל העולה בדעתו באותה הדירה אבל אוסר עליו למכור את הדירה או להעביר אותה במתנה. ייפוי כח כללי יכול לתת לאדם הרשאה לכל תחום או להגביל לתחומים משפטיים מסוימים. לדוגמה, ניתן לתת לאדם ייפוי כח כללי אשר מקנה לו סמכות לטפל בכל מה שקשור לחשבונות הבנק השוטפים אך אוסר עליו לגשת לחסכונות. לחילופין, ניתן לתת ייפוי כח כללי המקנה למיופה הכח יד חופשית לחלוטין בכל הקשור לחסכונות של האדם שבשמו הוא פועל.

סוג אחר של תנאי הוא תנאי מותנה בזמן – ניתן להגביל או להתנות את משך תוקפו של ייפוי הכח הנוטריוני הכללי למשך מסוים או עד קרות מקרה מסוים – למשל סיום הרילוקיישן והחזרה ארצה.

מתי פוקע ייפוי כוח כללי?

גם אם לא נקבעו כללים בייפוי הכח הכללי, יש מצבים בהם תוקפו פג: כאשר מייפה הכח מבטל אותו, כאשר מייפה הכוח או מיופה הכח נפטרים או הופכים לבלתי כשרים מבחינה משפטית או אם חלפו מעל עשר שנים מאז החתימה על ייפוי הכוח הכללי.

מה תפקידו של הנוטריון באימות חתימה על ייפוי כח כללי?

תפקיד הנוטריון הוא לוודא כי שני בני האדם – מיופה הכח ומייפה הכח שניהם כשרים מבחינה משפטית ומבינים היטב את משמעות החתימה על ייפוי הכח ואת ההשלכות שעלולות להיות לחתימה כזו. על הנוטריון לוודא את זהותם של החותמים ולוודא גם כי מיופה הכח חותם מרצונו.

יפוי כוח נוטריוני כללי במקום מינוי אפוטרופוס או נאמן

ישנם מצבים גבוליים שבהם עולות העובדות הבאות, העניין יודגם בדוגמא:
אדם מבוגר בגילו, מאושפז או שאינו מאושפז בבית חולים, דיור מוגן, בית אבות וכיו”ב, בדרך כלל מוגבל בניידותו ו/או בהבנתו את הנושאים המועלים בפניו.

לאדם זה ישנם ילדים, המטפלים בו, דואגים לכל צרכיו, ולצורך זה הם מעוניינים בהשגת אישור נוטריוני ולפיו ייפה אביהם את כוחם ( או את כוחו של אחד מהם ) לפעול בשמו בכל עניין, לרבות חשבונות הבנק שלו, דירה, מניות זכויות וכל עניין כספי או רכושי מכל מין וסוג שהם.

האדם המבוגר חותם בפני הנוטריון על ייפוי כוח כזה, והילד לו ניתן ייפוי הכוח, יוצא עם מסמך שאיתו הוא יכול לעשות ברכושו של אביו ככל העולה על רוחו. אמנם נותן הייפוי כוח סבר שהוא נותן ייפוי כוח אך ורק למטרה שהילד ישתמש במסמך הזה לטובתו, ואולם, במסגרת הסמכויות הכלליות שהילד קיבל, הוא הלך ורוקן את כל חשבונות הבנק, מקר את הדירה ועוד כהנה וכהנה מרעין בישין.

כוונת הדברים היא להביא לידיעת הקוראים כי חתימה על מסמך נוטריוני כמתואר לעיל הוא מסוכן. מהי האחריות והחובות של הנוטריון בהקשר זה? מדוע לא יפנה הנוטריון את הילדים המבקשים בשמו של אביהם המבוגר לחתום על ייפוי כזה לבית המשפט, על מנת שימונה לאביהם אפוטרופוס- שיוכל להיות כמובן אחד הילדים, אבל בתור אפוטרופוס הוא כפוף לאישור כל פעולה על ידי בית המשפט?

“המחוקק סמך על נוטריון כי ימלא את תפקידו וישתמש בסמכויותיו כהלכה, לכן עליו לוודא כי הניצב בפניו כדי לעשות פעולה נוטריונית אכן כשיר לעשות מבחינת גילו. יכול להתייצב בפניו אדם בן 16 שנה, שניראה כבן 18 שנה. אין הנוטריון רשאי במקרה כזה לסמוך על ראות עיניו, אלא עליו לבדוק על פי תעודה רשמית את גילו של החותם.

על פי תקנה 4 לתקנות הנוטריונים, על הנוטריון להשתכנע כי החותם בפניו פועל מרצונו החופשי, ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעות הפעולה שהוא עומד לבצע. זוהי מטלה חשובה מאוד המוטלת על הנוטריון. מתקין התקנות קבע כי אין די “בהבנה” אלא צריך “הבנה מלאה”. הדבר חשוב מאוד כשהנוטריון צריך לאשר חתימתו של אדם בא בימים על ייפוי כוח כללי. לדוגמא, עליו לוודא כי הקשיש הבין הבנה מלאה מה משמעות הכוחות הניתנים למיופה הכוח על פי ייפוי הכוח הכללי. אם לנוטריון ספקות בדבר חופשיות הרצון, כגון אם הקשיש מהסס, או בדבר הבנתו את מהות הפעולה- עליו לסרב לתת את האישור” ( לקוח מתוך ספרו של המלומד, כבוד הנוטריון הנכבד מר יונה דה לוי )

המחוקק קבע בכל מקרה כי כאשר אדם מאושפז בבית חולים או שהוא חולה המרותק למיטתו, בכל מקרה כזה חייב הנוטריון לקבל תעודה רפואית החתומה על ידי רופא שהוצאה ביום הפעולה, המעידה כי החולה בהכרה מלאה, בדעה צלולה, אחראי למעשיו וכשיר לעשיית פעולה בפני נוטריון. האישור הזה מקנה תוקף לפעולת החולה. האישור מגן עליו מפני ערעור או בקשה לביטול הפעולה, ומגן על הנוטריון מפני הטענה כי לא פעל כדין. הדברים רלבנטיים גם לעניין עשיית צוואה בפני נוטריון.