מיהו בעל הסמכות לביצוע תרגום נוטריוני

מיהו בעל הסמכות לביצוע תרגום נוטריוני?

ראשית, חשוב שתדעו כי נוטריון האחראי בין היתר לביצוע תרגום נוטריוני, הוא ברוב המקרים עורך דין, שקיבל הסמכה לכך ממשרד המשפטים ובלבד שתפקד כעורך דין פעיל לאורך תקופה של 10 שנים לפחות. כמובן, שהוא חייב להיות גם ללא עבר פלילי, כמו כל עורך דין בישראל.
הוועדה המעניקה את ההסמכה מקפידה מאוד לבדוק את נושא הוותק ובמקרים רבים היא אינה תעניק אותה למי שעבד כעורך דין באופן חלקי בלבד או שעבודתו הייתה בעלת אופי מנהלי. בנוסף לשירותי תרגום נוטריון, עורך דין נוטריון יכול גם להציע שירותים נוטריונים נוספים, ביניהם:
• כתיבה, אישור ועריכה של מסמך המעניק ייפוי כוח

• ביצוע אימות של חתימה על מסמך (אימות חתימות)

• מתן אישור חיים המעיד שאדם כלשהו חי וקיים

• כתיבה, אישור ועריכה של צוואה

• אישור נכונות רשימת מלאי

• אימות של הסכמי ממון שנערכו לפני הנישואין

תרגום נוטריוני לעומת אישור תרגום

בנוסף לשירותי תרגום נוטריוני, יכול גם הנוטריון להעניק את אישורו וחתימתו על מסמך מתורגם. חתימה זו למעשה מאשרת שתרגום המסמך מדויק ובכך מוגבר כוחו המשפטי של המסמך. כוח זה מוגדר ככוח ראייתי, כלומר: הוא יכול לשמש כראייה תקפה, שיהיה קשה מאוד לסתור את אמיתותה.
ישנו גם סוג נוסף של אישור נוטריוני הנקרא אישור הצהרת המתרגם. סוג זה של אישור שונה מהסוג הקודם שסקרנו, משום שהוא אינו מעיד על האותנטיות של התרגום אלא רק על כך שהמתרגם של המסמך חתם על תצהיר. התצהיר מעיד שהמתרגם בקיא בעברית ובשפה הנוספת ממנה או אליה תרגם וכי הוא זה שאכן תרגם את המסמך.

התמחור של תרגום נוטריוני ושירותי נוטריון נוספים

תעריפי שירותיהם של נוטריונים בארץ קבועים בחוק ותקפים לכלל הנוטריונים בארץ. מידי שישה חודשים מתעדכנים התעריפים על ידי משרד המשפטים ולכן מומלץ להיכנס לאתר של משרד המשפטים ולבדוק את המחירים העדכניים, נכון לאותה תקופה. מחירו של תרגום נוטריוני נקבע לפי כמות המילים ומספר האישורים לתרגום.

תרגום נוטריוני וחוק הנוטריונים

חוק הנוטריון בארץ נוסח עוד בימי האימפריה העות’מאנית ועבר שינויים במהלך הזמן. בתקופת המנדט הבריטי נעשתה הפרדה בין נוטריון ציבורי לבין נוטריון חוץ. הנוטריון הציבורי היה אחראי לאישורים נוטריוניים שנגעו למסמכים שהוצגו בישראל ואילו נוטריון חוץ עסק באישורי ותרגומי מסמכים המיועדים לחו”ל.
בשנת 1976 חוקקה כנסת ישראל את חוק הנוטריונים, שמאחד בין סמכויות נוטריון החוץ והנוטריון הציבורי. לפיכך, יכול כיום הנוטריון לאשר מסמכים, לחתום עליהם ולבצע תרגום נוטריוני הן בארץ והן בחו”ל. איחוד זה נדיר יחסית ואינו קיים במדינות מערביות רבות בעולם, שכן הוא מעניק הרבה כוח ומעלה את מעמדו וסמכויותיו של הנוטריון.

משמעות אישור נוטריוני לנכונות תרגום

הנושא המרכזי והמהותי ביותר בסמכויות הנוטריונים הוא התרגום. כל נוטריון כמעט מעניק אישור נוטריון נוטריון הוסמך לאשר נכונות תרגום. משמעות האישור של הנוטריון היא כי התרגום נכון, ויהיה קשה לסתור את האישור שלו. הסמכות הזו היא סמכות מעין שיפוטית, כלומר, משמעות האישור הנוטריוני היא כאילו נתן הנוטריון פסק דין, הקובע כי התרגום נכון, בהבדלים מסוימים כפי שיובהר במאמר.
חוק הנוטריונים דן בעניין זה ומסדיר אותו בפרק ד’ שכותרתו היא: התוצאות של פעולה נוטריונית.

סעיף 19 לחוק, שכותרתו היא ” כוחו של אישור” קובע כדלקמן: ” אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור”.

לפי הסעיף הנ”ל, ניכרת מגמת המחוקק לתת תוקף מרבי למסמך הנוטריוני, בשונה ממסמכים אחרים. יש מוסדות רשמיים רבים שאינם מסתפקים בתרגום רגיל, אלא דווקא בתרגום הנוטריוני, בדיוק מהטעם שהתוקף והמשקל של האישור הזה, גבוהים ואמינים לעין ערוך, לעומת מסמכים מתורגמים אחרים, שאין להם את ” הגיבוי החוקי” במובן ההנחה המשפטית הנ”ל, ולפיה, יש לראות את התרגום כנכון.

בדברי ההסבר להצעת חוק הנוטריונים, נאמר לגבי הסעיף הנ”ל:
“עיקר חשיבותו של מסמך נוטריוני הוא כוח כראיה. בניגוד למסמך שלא נערך באמצעות הנוטריון, אין צורך להביא את הצדדים למסמך או את הנוטריון עצמו בפני בית המשפט כדי להוכיח שמה שנאמר במסמך נאמר אמנם על ידי הצדדים או על ידי הנוטריון. לא זאת אף זאת. לא יותר לסתור את האמור במסמך הנוטריוני על ידי ראיה כלשהי חוץ מפנקסים ציבוריים או ראיה בדבר עריכת המסמך אגב רמיה”.

נוטריון היודע את השפות לבצע ולאשר את נכונות התרגום, ולתת הצהרה על כך . מסמך כזה יוכל לקבל אפוסטיל של משרד המשפטים, והוא מקובל כמעט בכל העולם כתרגום מספיק לכל מטרה.