עורך דין תום לב בקיום חוזה

דיני חוזים בישראל

בגלל חשיבותה של דוקטרינה זו, אומצה דוקטרינת תום הלב בכל תחומי המשפט הישראלי.

דיני החוזים בישראל מחלקים את דוקטרינת תום הלב ל-2 חלקים לפי סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים:

1. סעיף 12 לחוק החוזים– כותרת הסעיף היא “תום לב במשא ומתן”, כלומר הסעיף מתכוון לתום לב במהלך המו”מ המתרחש בין 2 הצדדים. סעיף 12(א) מורה לצדדים לנהוג ביושר ובדרך מקובלת, בזמן שלבי המו”מ. סעיף 12(ב), קובע כי אדם שלא ינהג בתום לב בשלבי המו”מ, יהיה חייב בפיצוי הצד השני, בעקבות הנזק שייגרם לו עקב המו”מ או עקב כריתת החוזה. אין נקיטת תום לב המו”מ תוביל לפיצויים לפי סעיפים 10,13,14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970.
2. סעיף 39 לחוק החוזים – כותרת הסעיף היא “קיום בתום לב”, כלומר הסעיף מתכוון לתום לב בזמן קיום החוזה בין 2 הצדדים.

אחד ההבדלית המרכזיים בין 2 הסעיפים הנ”ל הוא שסעיף 39 לחוק, הוא סעיף שותק שאינו מזכיר שום פיצוי בנוגע לאי תום לב בזמן קיום החוזה. עם זאת, בפסיקה הישראלית נקבע, כי למרות שהסעיף שותק לגבי הסעדים, אין כל מניעה מלפסוק סעדים לפי חוק החוזים (תרופות בגין הפרת חוזה).

הסעדים להם זכאי הנפגע עקב הפרת דוקטרינת תום הלב

• פיצויים – בפסיקה הישראלית פיצויים מהסוג הזה קיבלו את השם “פיצוי הסתמכות”. כאשר הצד הנפגע, הסתמך על החוזה עם הצד שאינו נהג בתום לב, נגרם נזק לאותו צד שנפגע, בגלל הסתמכותו על החוזה. מטרת הפיצויים הללו הם להעמיד את הצד שנפגע באותו מקום, טרם כניסתו להליך המו”מ וחתימת החוזה. סוג נוסף של פיצויים הוא “פיצויי קיום”. הפיצויים הללו נועדו להעמיד את הצד שנפגע ולהביאו למצב שבו קוים החוזה במלואו. חשוב לציין שלא יינתנו 2 סוגי הפיצויים שהוזכרו מעלה במקרה אחד.
• השבה – זה לחוזה או למו”מ שנפגע עקב הפרת דוקטרינת תום הלב, זכאי לקבל את מה ששילם לצד השני או העביר לו עקב ההסכם בינם.

לסיכום, מערכת המשפט הישראלית דוגלת בדוקטרינת תום הלב בכל תחומי המשפט שלה ולא רק בתחום דיני החוזים. החובה היא של כל אדם לנהוג בתום לב כלפי זולתו. בתי המשפט בישראל נוהגים להחמיר עם הצדדים אשר אינם נוהגים בתום לב והם עושים זאת על ידי הטלת פיצויים לצדדים שאינם נוהגים כך.