נוטריון תרגומים

תרגומים נוטריונים

ברוב המקרים, נעשה שימוש בשירותי נוטריון עבור אישור תרגומי מסמכים – למרות שבמקרים מסוימים נוטריון גם יכול לבצע את מלאכת התרגום. תרגום נוטריון מתבצע ע”י עו”ד בעל וותק של כעשר שנים במקצוע, ובעל הבנה מלאה של שפת היעד של המסמך. תרגום נוטריון מבטיח שהמסמכים יתורגמו בצורה הטובה ביותר, ובסיום מלאכת התרגום, אישור נוטריון מקנה למסמך את החוקית שלו.

איש מקצוע יכול להעניק תרגום נוטריון או אישורי נוטריון עבור מספר סוגים שונים של מסמכים. נוטריון יכול להעניק שירותי אישור וכן תרגום נוטריון ואימותי חתימה, כמו גם אישור חתימותיהם של פקידים ורשויות בישראל, אישור חיים, אישורי נוטריון המעידים על נכונות העתקי מסמכים, תרגום נוטריוני המאשר תצהירים וקבלת, חוות דעת רפואיות, וכן אישורים על כתיבת צוואה.

תחום עיסוקו של נוטריון בישראל נקבע בסעיף 45 לחוק הנוטריונים, התשל”ו- 1976 , וכיום הוא נחשב עורך דין המוסמך לאמת, להוציא אישורי נוטריון וכן לתרגם מסמכים משפטים. בישראל, ובמדינות נוספות בעולם, הרשות המחוקקת מגדירה את חתימתו של נוטריון כראיה לכל דבר בבתי המשפט.

כמו כן, בחוק הנוטריונים נקבע שנוטריון מחויב לשמור על מספר כללים של אתיקה מקצועית בכדי לעסוק בתחום. הוא נדרש להישאר נאמן ללקוחותיו, לא לפרסם לצד שלישי את המסמכים שאליהם נחשף, הוא מחויב לשמור על סודיות מקצועית במהלך עבודתו השוטפת, וכן הוא נדרש לייצר ארכיון לשמירת המסמכים השונים שעליהם עבד.

מהו נוטריון?

נוטריון הוא עורך דין המוסמך ע”פ חוק הנוטריונים, התשל”ו – 1976, לערוך, לאמת ולאשר מסמכים משפטיים שונים כקבוע בחוק הנוטריונים.

חתימת נוטריון, בין אם נוטריון בראשון לציון ובין אם נוטריון בישראל בכלל, על אותם מסמכים נחשבת לאישור בדבר נכונות מקוריותם של המסמכים, בקשר לזהויות החותמים עליהם, וכיוצ”ב.

רואים את חתימת הנוטריון כמהווה אישור רשמי לכך שהמסמכים אמנם נחתמו מרצונו החופשי של החותם עליהם.

כמו כן, מסמכי נוטריון הינם קבילים להגשה כראיות בבית משפט, וכן בפני רשויות אחרות בישראל, וכן בחו”ל .
לפי סעיף 19 לחוק הנוטריונים , התשל”ו-1976:

“אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור”.

כשירות לשמש בתפקיד נוטריון

כדי לקבל הסכמה ורישיון נוטריון, יש לעמוד במספר דרישות כקבוע בחוק הנוטריונים:

1. על נוטריון להיות אזרח ישראל.

2. על הנוטריון להיות חבר בלשכת עורכי הדין, אשר עסק בפרקטיבה משפטית של עריכת דין לפחות 10 שנים.

3. לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או הושעה מלשכת עורכי הדין.

4. עבר השתלמות מיוחדת לפי חוק הנוטריונים.

5. אושר לכהן כנוטריון ע”י ועדה מיוחדת של המחלקה לרישוי נוטריונים במשרד המשפטים, אשר בוחנת את מסמכיו של המועמד.

לאחר שנמצא עורך הדין ראוי לשמש כנוטריון ע”י ועשה מיוחדת של משרד המשפטים, עליו לחתום בספר הנוטריונים ולהשאיר את דוגמת חתימתו וחותם הנוטריון שלו וממועד זה ואילך הוא מוסמך לכהן כנוטריון בישראל.

לפי סעיף 7 לחוק הנוטריונים, מוסמך נוטריון לבצע את פעולות, כלהלן:
1. לאשר חתימה על מסמך.
2. לאשר שהחותם במסמך, על שם זולתו, היה מוסמך לכך.
3. לאשר נכונות העתק של מסמך.
4. לאשר נכונות תרגום של מסמך.
5. לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת.
6. לאשר שאדם פלוני חי.
7. לאשר נכונותה של רשימת מצאי.
8. לערוך העדה של מסמך סחיר.
9. לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי הדין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר.
10. להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר.
11. אימות הסכם ממון בין בני זוג, אשר נחתם לפני הנישואין.
לפי חוק הירושה, ניתן לאשר עשיית צוואה בפני נוטריון, הנעשית בתור ” צוואה בפני רשות”, כלומר, כפי שמוסמך לכך שופט.
חוקים רבים נוספים קובעים סמכויות ותפקידים לנוטריון. עיקרם אישור ותרגום מסמכים המצוינים בחוקים אלו.
כך, למשל, חוק אימוץ ילדים, התשמ”א-1981, קובע כי בקשה לאישור עמותה לאימוץ בין ארצי תהיה מלווה בחוות דעת על הדין הזר, הכוללת תרגום של החוק הזר הנוגע לעניין, ומאושר על ידי נוטריון, וכהנה וכהנה