גירושין - סרבנות גט

מה ניתן לעשות אם כן, במצב בו נתן בית הדין פס”ד לגירושין ובכל זאת אחד הצדדים עומד בסירובו להתגרש?

צו הגבלה

לשם כך נועד חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין לגירושין) התשנ”ה – 1995, המאפשר לבתי הדין הרבניים להוציא צו הגבלה כנגד סרבני גט. צו הגבלה כזה, משמעו שורה של סנקציות אותן רשאי בית הדין להטיל על סרבני גט, במטרה לשכנעם לשקול מחדש את עמדתם וליתן בסופו של דבר את הגט המיוחל.

יודגש, כי צו הגבלה יכול להינתן רק לאחר שבית הדין נתן פס”ד לגירושין, ואין זה משנה אם הוא נוקט בלשון חיוב או המלצה לגירושין.

כאשר ניתן צו הגבלה, בד”כ ינקוט בית הדין בתחילה בסנקציות הפחות קשות בטרם יעבור אל החמורות שבהן.

אילו סנקציות כולל צו הגבלה?

הסנקציות הנכללות בצו הגבלה הינן:

• צו עיכוב יציאה מן הארץ
• שלילה או אי חידוש דרכון
• שלילה או אי חידוש רישיון נהיגה
• מניעת מינוי למשרות שונות
• מניעת עיסוק במקצוע שהעיסוק בו דורש רשיון
• שלילת האפשרות לפעול בחשבון בנק
• מאסר בפועל לתקופה מצטברת של עד 10 שנים
• מזונות מעוכבת

יש לדעת, כי למרות שהחוק מאפשר לבתי הדין הרבניים ליתן צו הגבלה לגבי כל פס”ד לגירושין (ואין זה משנה אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת), בפועל, ינקוט בית הדין בסנקציות הקשות רק כאשר ניתן פס”ד לכפית גירושין. בפרט אמורים הדברים לגבי מאסר, שהינו הכלי היחיד בחוק לצורך כפיית פס”ד לגירושין. יצויין, כי פסקי דין לכפיית גט ניתנים באופן נדיר ורק במקרים קשים במיוחד.

כדוגמא לסרבן גט ניתן להביא מן הפסיקה את המקרה של יחיא (אשר נדון בבית המשפט העליון בע”א 164/67, היועץ המשפטי לממשלה נ’ יחיא אברהם) אשר בית הדין הרבני ציווה לכפותו לתת גט, אך הוא העדיף לשבת בבית הסוהר ולא לתת גט לאשתו.

במידה ובית הדין מחליט לאכוף על אדם לציית לפסק דין של גירושין בדרך של השמתו במאסר, קובע החוק כי תקופת המאסר לא תעלה על 5 שנים. תקופה זו ניתנת להארכה ובלבד שתקופת המאסר הכוללת לא תעלה על עשר שנים.

מה קורה במקרים בהם סרבן הגט כבר מרצה עונש מאסר בעת מתן פסה”ד לכפיית גט וזאת בגין עבירות אחרות שביצע?

גם לכך נמצא מענה בחוק, הנוקט בשורה של סנקציות אותן ניתן להטיל על סרבן גט המרצה כבר עונש מאסר. כך למשל, מניעת אפשרות לקבל חופשה מיוחדת, לקבל ולשלוח מכתבים (למעט כתבי בי-דין או מכתבים לנמענים המפורטים בחוק), לקבל מבקרים (פרט לאלה המנויים בחוק), להחזיק חפצים אישיים ועוד.

כאמור, בתי הדין אינם ממהרים להשתמש באמצעי לחץ לצורך כפיית גט, על מנת לנסות ולאפשר מתן גט מתוך רצון ובחירה. עם זאת, אי שימוש באמצעי לחץ גורר מצבים בהן נשים נותרות עגונות לאורך תקופה ארוכה (לעיתים עד כדי שנים רבות), אם כי יצויין שלא חסרים מקרים בהם נשים הן אלו המעגנות את בעליהן.

האם ניתן לתבוע פיצוי כספי בגין סרבנות גט?

בפסק דין מיום 21.12.04, חייב השופט מנחם הכהן (בבית המשפט לעניני משפחה בירושלים) סרבן גט, לפצות את אשתו בסכום של כ- 400,000 ₪. במקרה זה תבעה אשה מבעלה פיצויים לאחר שהיתה מסורבת גט במשך שנים רבות וזאת בגין הנזקים שנגרמו לה בשל סרבנותו ובהם עוגמת נפש, בושה, סבל, בדידות וצער בשנות ההמתנה לגט, אובדן הנאות החיים ובכללם הנאה מינית, פגיעה באוטונומיה וכן אובדן הסיכוי להינשא ולהביא ילדים לעולם. כב’ השופט הכהן קיבל את תביעתה וקבע, כי בנסיבות הענין סירובו של הבעל ליתן לאשתו גט עולה בגדר עוולת הרשלנות. הנתבע סטה מסטנדרט ההתנהגות הראוי והיה צריך לצפות כי התנהגות זו תגרום לנזק רגשי לאישה ולפגיעה בכבודה.

יודגש, כי בית המשפט לא עסק בנסיון לזרז גט, אלא רק בהשלכות הישירות של אי מתן גט מבחינת הנזקים שהוא גורם לאישה.

אמנם טרם הובאה בפני בתי המשפט תביעה הפוכה של בעל התובע פיצוי כספי מאשה סרבנית גט, אך הוא יכול בהחלט להוות בסיס לתביעה כזו לכשתהיה.

מזונות מעוכבת

סנקציה נוספת הנחשבת כיעילה כנגד בעל סרבן גט והעשויה לתת לו תמריץ ליתן לאשתו את הגט המיוחל, הינה הגשת תביעת מזונות בעילה של “מעוכבת מחמתו להינשא”. פסיקת מזונות מדין מעוכבת נעשית כאשר הבעל חוייב בפסק דין לגרש את אשתו, ומסרב לעשות כן. משמעות המונח מזונות מעוכבת הינה, שהאשה תקבל דמי מזונות גבוהים מהבעל אף מבלי כל קשר ליכולתו הכלכלית ומבלי שיקוזזו מהם הכנסותיה מעבודה (“מעשיה ידיה”). יצויין, כי האישה אינה חייבת למלא את חיוביה כאשת איש בכדי לזכות במזונות מדין מעוכבת. הרציונל הטמון בפסיקת “מזונות מעוכבת” הינו להסדיר את מחייתה וכלכלתה של האישה בתקופה שאינה יכולה להינשא לאחר ועדיין נשואה לבעל עקב סירובו ליתן גט וכמובן לתת לבעל תמריץ ליתן גט לאשתו.

האם קיים הבדל בין הוצאת צו הגבלה לגבר לבין הוצאת צו הגבלה לאשה?

לכאורה, לפי החוק היבש, אין כל הבדל בין הוצאת צו הגבלה כנגד בעל סרבן גט לבין הוצאת צו הגבלה לאשה סרבנית גט למעט הבדל אחד: בעוד שצו הגבלה לבעל המסרב ליתן גט יכול להינתן ישירות על ידי בית הדין, צו הגבלה נגד אשה סרבנית גט חייב לקבל קודם את אישורו של נשיא בית הדין הגדול אשר עליו לאפשר לשני הצדדים לטעון בפניו.

עוד יצויין, כי במידה והגבר בחר לנקוט נגד אשתו בסנקציות של צווי הגבלה, הוא מנוע מללכת בדרך של היתר נישואין במשך 3 שנים.

בפועל, בתי הדין נוטים להחמיר פחות עם נשים מבחינת חומרת הסנקציות המוטלות עליהן ולמרות שהדבר אפשרי מבחינה חוקית, עד היום טרם נאסרה אשה בשל סירובה לקבל גט מבעלה. הבדל זה נעוץ בכך שכנגד סירוב של אשה לקבל גט נתון בידי ביה”ד כלי נוסף והוא מתן היתר נישואין לבעל, אשר נפקותו מבחינת הבעל זהה למתן גט. בשל העובדה שבתי הדין משתדלים להמנע כמה שיותר ממתן גט שלא בהסכמה, הם מעדיפים ללכת בדרך של מתן היתר נישואין על פני כפיית גט על אשה. האמור במדור זה הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו בא כתחליף לייעוץ משפטי.

כל מה שרציתם לדעת על גירושין בישראל

כששני בני זוג מחליטים לסיים נישואין הם צריכים לעשות זאת על ידי גירושין/התרת נישואין. האידיאל הוא שבני הזוג יעשו ביניהם הסכם גירושין אך במקרים רבים אין הדבר מתאפשר בשל חילוקי דעות ואז יש צורך לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, כדי שאלו יוכלו לבצע עבור בני הזוג את ההחלטות אשר נוגעות לפירוק המשפחה.
כדי שבני זוג יהודים יוכלו להיות גרושים עליהם לעבור הליך גט בבית הדין הרבני, אך כאשר אחד מבני הזוג אינו מוכן לתת (הבעל) או לקבל (האישה) את הגט, חובת הצד השני להוכיח שישנה עילה לתהליך גירושין בישראל, כזו שמוכרת על ידי דיני ישראל. עד כמה שהדבר ישמע מוזר לכמה אנשים, חוסר התאמה לא נחשב כסיבה לפתיחת הליך גירושין בישראל ועל כן על הצד המעוניין בגירושין לתת סיבה מוצדקת לפירוד.
חשוב לציין שאם מדובר בבני זוג אשר אחד מהם או שניהם אינם יהודים, אזי חלים עליהם כללים שונים שאינם מפורטים במאמר זה ויש לפנות למשרדנו לקבלת יעוץ משפטי.
אילו עילות גירושין בישראל יחייבו את בן/בת הזוג להתגרש גם אם אינם רוצים בכך?
כאשר מדובר על עילות חזקות אשר גוברות על התנגדות בן הזוג שמסרב להתגרש, ניתן להבדיל בין שתי עילות גירושין בישראל: עילות אובייקטיביות למול עילות סובייקטיביות.
עילות גירושין אובייקטיביות הן למעשה במצב בו בן זוג אחד סובל מבן הזוג השני עד כדי כך שאינו יכול לקיים חיי נישואין תקינים. בדרך כלל מדובר על מקרה בו לבן הזוג ממנו רוצים להתגרש יש פגם כלשהוא או מום, לדוגמה כאשר מדובר על בן זוג עקר או שהוא סובל מאין אונות.
עילות גירושין סובייקטיביות הן מצב בו בן הזוג המעוניין בגירושין סובל מהתנהגותו של בן הזוג השני בצורה שפוגעת בחיי הנישואין. אלו הם מקרים בהם בן הזוג (בין אם הוא גבר או אישה) מסרבים לקיים יחסי מין עם הצד השני, כאשר בן הזוג מתמכר לאלכוהול או לסמים, כאשר הוא מתנהג באופן ממושך באלימות, כאשר גבר או אישה בוגדים בצד השני או כאשר בן הזוג השני מכשיל ביודעין על מצוות דת.

מה חשוב לדעת על שימוש בעילות גירושין בישראל?

רצוי לעשות שימוש נכון בעילות גירושין בישראל. רצוי כמובן שיהיו כמה שיותר עילות לגירושין כדי להבטיח את הגירושין, אך יחד עם זאת חשוב לא להמציא עילות גם כיוון שזה לא ישרת את הצד שבוחר לשקר – המצאת עילות לגירושין גורמת לסחבת, לסיכוי שהן ייפלו בעת בירור בבית המשפט ולחוסר אמינות.
רצוי להשתמש רק בעילות גירושין אותן לא ניתן לסתור ויש לבסס עילות גירושין בישראל על מסמכים, עובדות, עדויות, מתן תאריכים מדויקים וכל דבר שבאמצעותו ניתן להוכיח כי ישנה עילה מוצקה לגירושין.

מה חשוב לדעת על גירושין בישראל?

תמיד רצוי להגיע להסכם גירושין מסודר ובהסכמת שני הצדדים. באמצעות הסכם כזה ניתן לחסוך הרבה זמן, כסף ורגשות שליליים ולצאת לדרך חדשה כאשר אתם נמצאים בקשר טוב עם הצד השני, בייחוד כשילדים מעורבים בעניין. בכל מקרה רצוי לשכור עורכי דין נפרדים להכנת ההסכם וזאת כדי להבטיח את זכויות שני הצדדים.
מרבית האנשים לא נהנים מהאפשרות להתגרש בצורה נעימה והם מוצאים עצמם בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. אנשים מסוימים יעדיפו להתגרש בבית הדין הרבני ואחרים בבית הדין לענייני משפחה וחשוב לדעת שבן הזוג שמגיש את התביעה לגירושין ראשון הוא זה שבד”כ יזכה לקבוע היכן יתברר נושא הגירושין וכל הנובע מהליך גירושין בישראל. ל”מרוץ” זה קוראים בעולם המשפטי גם מרוץ הסמכויות, ויש מבחנים משפטיים שונים שיש לעמוד בהם בכדי לנצח ב”מירוץ הסמכויות” ולהיות זה שקובע היכן יתבררו ההליכים. על כן, חשוב להיוועץ עם עו”ד גירושין מיד בתחילת הליך גירושין ואם אתם יודעים בבירור כי אתם מעוניינים בגירושין, מהרו להגיש תביעה כדי שתוכלו אתם להכתיב את סדר יומו של הליך גירושין.