עו"ד הסכמי הורות

הסכמי הורות לזוג שאינו נשואי

קבוצה ראשונה מתייחסת לגברים ונשים שקיימו קשר מיני מזדמן ובלתי מחייב

כאשר מקשר זה הרתה האישה וזו חפצה בהבאת התינוק לאוויר העולם ובגידולו.המצב המשפטי כיום בישראל, אינו מכיר ב”גנבת זרע” ולא ניתן לחייב את האישה לעבור הפלה, גם אם לטענת הגבר הוליכה אותו שולל, היות וטענה כי היא נוטלת גלולות למניעת הריון. הנחת המוצא היא כי גבר ואישה אשר מקיימים יחסי מין מלאים חזקה עליהם כי יודעים כי הריון הוא אופציה אפשרית, והריון מסתיים בהולדת תינוק, אשר יש לו זכויות: זכות למזונות, זכות לדעת מיהו אביו וכו’.
במצב זה, בו מדובר בקשר מיני מזדמן, מומלץ לבצע בדיקת רקמות לצורך בירור שאלת האבהות (היות ולעיתים ישנם מס’ פרמטרים). הבדיקה תבוצע עפ”י צו שינתן ע”י בית המשפט לענייני משפחה, לאחר הגשת בקשה מתאימה. בדיקת האבהות נערכת במס’ בתי חולים המורשים לכך .
כמו כן, מומלץ להגיע להסכם הורות ולהסדיר את כל הנושאים שבמחלוקת. בעניין זה יש לתת את הדעת כי בתי המשפט רואים בחומרה חוסר קשר בין אב ובין ילד שנולד בדרך זו, ומוגשות תביעות נזיקין בעניין זה.
קבוצה שנייה מתייחסת לאם לסבית ולאב הומוסקסואל

אשר בחרו ביודעין בהבאת ילד משותף (לקבוצה זו יכולים להשתייך אנשים בעלי זהות מינית בלתי ברורה או אנשים שחפצים בהבאת ילד לעולם ללא קשר זוגי).
ב”מרכז להורות אחרת” קיימת האפשרות להפגיש בין גברים ונשים המעוניינים להיות הורים, אך יחד עם זאת אינם יכולים או אינם רוצים לחיות במסגרת זוגית מקובלת. האוכלוסייה הפונה אל המרכז מורכבת בעיקרה מגברים הומוסקסואליים המעוניינים בהבאת ילד לעולם, ובנשים המעוניינות בהבאת ילד לעולם ולא נשאו פרי בניסיונותיהן ליצור מערכת זוגית, או לא היו מעוניינות ביצירת מערכת זוגית מקובלת.
להבדיל מהורים מסוימים, אשר מרגישים כי הילד “נכפה” עליהם בדרך זו או אחרת, הזוגות המוזכרים לעיל מכינים עצמם מראש להורות ואף עורכים בניהם מראש הסכם שמטרתו להסדיר את חלוקת נטל ההורות בין שני ההורים. הסכמים אלו מסדירים מספר אלמנטים בסיסיים בגידול הילד והחזקתו, ובאים לתת מענה לצרכים שיתעוררו במהלך גידול הילד.
קבוצה שלישית מתייחסת לזוגות בפרק ב’ של חייהם, שחפצים בהולדת ילד מבלי למסד את קשר הזוגיות ו/או מתגוררים בבתים נפרדים.
(קיימות קבוצות נוספות שמאמר זה איננו מתייחס אליהן).

מה מקובל לכלול בהסכם הורות?

שם הילד

– על פי חוק השמות, ילד אשר הוריו אינם נשואים נושא אוטומטית את שם משפחתה של אמו, ועל אביו להסכים לנשיאת שמו באם מעוניינים ההורים שהילד יישא את שם האב. על כן, מסדירים ההורים ביניהם מראש נקודה זו וקובעים את שמו של מי יישא הילד. כמובן שניתן בהסכמה לשאת את שני שמות המשפחה של ההורים.

משמורת

– ההורים קובעים במשמורתו של מי יהיה הילד, דהיינו מיהו ההורה אצלו מתגורר הילד. יצוין כי על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ”ד – 1962 שני ההורים הינם אפוטרופוסיו הטבעיים של הילד.
אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הילד, לחינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם. הורים החיים בנפרד זכאים להסכים בניהם מי יהיה האפוטרופוס ומי יחזיק בילד. המקובל בהסכמים מעין אלה הוא להשאיר את האפוטרופסות בידי שני ההורים ולקבוע מי יהיה ההורה המשמורן, דהיינו ההורה עימו הילד מתגורר, אשר הוא זה שמטבע הדברים נושא בעיקר נטל הגידול.

הסדרי ראיה

– כיוון שהילד מתגורר בפועל אצל אחד ההורים, נהוג לקבוע מראש הסדרי ראיה של ההורה השני עם הילד. הסדרי הראיה נקבעים על פי צורכי הצדדים ואפשרותם בפועל להפגיש עם הילד בהתחשב באילוצים הנובעים מחיי היום יום.
כשהסדרי הראיה יוצרים מצב בו הילד נמצא זמן שווה, פחות או יותר, אצל כל אחד מההורים מדובר למעשה על משמורת משותפת. מחקרים הראו כי להסדר של משמורת משותפת ישנם היבטים שלילים וחיוביים, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו על מנת לאמוד את חוסנו הנפשי של הילד. אחד הגורמים החשובים ביותר ליציבותו הנפשית של הילד הינו מקום מגורים אחד קבוע, ועל כן הורים הבוחרים בהסדר של משמורת משותפת חייבים להקפיד על זמנים קבועים בהם הילד נמצא עם אחד ההורים. כמו כן מחייב הדבר את ההורים להתגורר בסמיכות זה לזו.

מזונות

– מזונות הילד כוללים את כלל ההוצאות בגין גידול הילד, החל במזונו ולבושו, דרך שכר לימוד לגן ובית הספר, שיעורים פרטיים, חוגים, הוצאות רפואיות, קייטנות, צעצועים ומשחקים, וכלה בהוצאות מדור הכוללות את חלקו של הילד בשכר הדירה ובחשבונות השוטפים.