פסקי דין נוטריון - יפוי כוח

יפוי כוח נוטריוני – חזקת התקינות

בתביעה מיום 11.11.07 הפ (חי) 86/06 ברכה מוזר נ’ דב לוי :

התובעת חתמה על ייפוי כוח כללי אותו מסרה למשיב, על מנת שיטפל במכירת הדירות שבבעלותה. ייפוי הכוח אושר על ידי נוטריון. התובעת טוענת כי שתי עסקאות המכר בטלות, כיוון שנעשו בהטעיה, כפייה ועושק. הנתבע, עוסק בתיווך נדל”ן ללא רישיון, ואף לא שילם לתובעת את מלוא התמורה עבור הדירות.
עוד טענה התובעת, כי מצבה הרפואי (הפיזי והנפשי) לא היה תקין עת חתמה על ייפוי הכוח הכללי, ועת חתמה על הסכמי המכר.

ביהמ”ש פסק כי על התביעה להתקבל.
ככלל, אישור נוטריוני מהווה ראיה מספקת לאמור בו עפ”י חוק. אולם, במקרה דנן הוכח בבירור כי ייפוי הכוח לא אושר בצורה תקינה ועפ”י החוק ותקנותיו, ולכן חזקת התקינות נסתרה כדלקמן :

על פי סעיף 11 לחוק הנוטריונים התשל”ו – 1976 , נוטריון לא יאמת חתימתו של אדם על מסמך, אלא אם החותם עמד, זוהה וחתם בפניו על המסמך. בנסיבות העניין, הנוטריון העידה כי התובעת הגיעה למשרדה עם ייפוי כוח כללי כבר חתום. לכן, ייתכן כי התובעת לא חתמה כלל על ייפוי הכוח הכללי בפני נוטריון.

בנוסף, עפ”י תקנה 4 לתקנות הנוטריונים התשל”ז – 1977 , על הנוטריון לברר תחילה האם הניצב בפניו כשיר לעשייתה של הפעולה בבחינת גילו, רצונו, וכי מבין הוא הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה. בנסיבות העניין, הנוטריון אינה ביררה מיוזמתה כנדרש, אם התובעת הניצבת בפניה כשירה לעשיית הפעולה, ומבינה את משמעותה.

בנוסף, עפ”י תקנה 11 לתקנות הנוטריונים , על הנוטריון לסמן ולחתום בראשי תיבות של שמו, על כל נספח המצורף לאישור הנוטריוני, דבר שלא נעשה בנסיבות העניין ע”י הנוטריון.

י”כ נוטריוני – מידת תוקפו

בפסק דין שניתן ביום 6.8.01 תא (י-ם) 1162/99 פוזיה קאסם אחמד דעיס נ’ אחמד קאסם סווילם , המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לשאלת תוקפו של ייפוי כוח שנחתם בפני נוטריון.
התובעת טענה כי בעת שחתמה על ייפוי הכוח הבלתי חוזר, האמינה כי היא חותמת על מסמך שכל מטרתו לייפות את כוחו של הנתבע לפעול בשמה ברכוש שהותיר אביהם המנוח, ובייחוד לפעול בשמה בתביעת פינוי נגד אדם שהחזיק ברכוש אביהם שלא כדין. עוד טענה, כי התובעים הוליכו אותה שולל בכל הנוגע למטרת ייפוי הכוח, באופן שאינו משקף את כוונתם של הצדדים.
ביהמ”ש פסק, כי לנוכח החוק על פי סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל”ו – 1976 , מדובר בחזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור הנוטריוני. היינו, כי אישורו של הנוטריון מהווה ראיה מספקת – ללא צורך בראיה נוספת בהליך משפטי, לדברי הנוטריון ולמעשיו, ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו.

ייפוי כוח נוטריוני – בחזקת רשות ציבורית

בפסק דין שניתן ביום 30.5.02 תא (חי) 11068/97 מוחמד עבדאלרחמאן אבו רקיה נ’ חטאר חמדאן מחמוד:

התובע ייצג את המנוח בפני חברת הימנותא בע”מ מכוח ייפוי כוח כללי, והוא ביצע בשמו עיסקה להחלפת מקרקעין שבבעלות המנוח. לאחר חתימת ההסכם, התבקש התובע לחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר לצורך ביצוע עיסקת החליפין במקרקעין. מאחר והתובע לא יודע עברית, הוא סבר לטענתו כי מדובר על ייפוי כוח לטובת חברת הימנותא בע”מ, כאשר למעשה התובע חתם על ייפוי כוח לטובת הנתבע, אותו לא פגש מעולם.

ביהמ”ש פסק, כי על פי תקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים תשל”ז – 1977, נוטריון לא ייתן אישורו על עשיית פעולה בפניו, אם לא שוכנע שהנציב החותם על המסמך פועל מרצונו החופשי, ומבין הבנה מלאה את משמעות הפעולה.
אומנם, לא נאמר באישור הנוטריוני כי בוצעה פעולה כלשהיא לוודא כי התובע הבין את מהות ייפוי הכוח עליו חתם, אך על ביהמ”ש לצאת מן ההנחה בדבר תקינות פעילות הנוטריון במובן זה כי מילא את כל החובות המוטלות עליו. הנוטריון ממלא פונקציה של רשות ציבורית “שהופרטה” (בעבר, אישור ייפוי כוח נעשה בפני הנוטריון ציבורי לפי החוק העותומאני), וכי לכן חלה על פעולותיו “חזקת התקינות”, בדומה לזאת החלה על רשות ציבורית.

ביטול יפוי כח בלתי חוזר שנחתם בפני נוטריון

בית משפט השלום בתל אביב דן בת.א. 70557/03 בענינה של דרומי שולה נ’ חיים מזרחי ואח’, בפסק דין שניתן בחודש אפריל 2008:

התובעת ביקשה לבטל יפויי כח בלתי חוזרים שנחתמו בפני עו”ד ונוטריונית וביקשה שבית המשפט יצהיר כי כל הפעולות שנעשו או בוצעו על פי יפויי הכח בטלים.
השאלות שהיו במחלוקת בין הצדדים היו:
1. האם החותם על יפויי הכח היה כשיר לחתום על יפויי כח הנוטריוניים הבלתי חוזרים והמסמכים הנלווים בפני הנוטריונית?
2. האם החותם היה מודע למהות המסמכים ומשמעותם, כלומר הבין שהוא חותם על יפוי כח נוטריוני שעניינו מכירת זכויותיו?
3. אם לא היה כשיר החותם, האם יפוי הכח עליהם חתם בטלים ומבוטלים וכתוצאה מכך, בטלות העברת הזכויות שנעשו תוך שימוש בהם והאם היה רשאי לבטל את יפויי הכח עליהם חתם?

התובעת לא הביאה כל ראיה המוכיחה באופן פוזיטיבי כי במועד החתימה על יפויי הכח והתצהירים, החותם לא היה כשיר לחתום על אותם מסמכים מפאת מצבו הרפואי.
בית המשפט דן אף בשאלה באם הנוטריונית עשתה את המוטל עליה כמצוות חוק הנוטריונים.

בית המשפט קבע ש”עלינו לצאת מתוך ההנחה בדבר תקינות פעולות הנוטריון, במובן זה שמילא את כל חובותיו המוטלות עליו. הנוטריון ממלא פונקציה של רשות ציבורית ‘שהופרטה’ ובעבר אישור יפוי כח נעשה בפני נוטריון ציבורי (לפי חוק הנוטריונים העותומני) ולכן, חלה על פעלותיו ‘חזקת התקינות’ כמו זו החלה על רשות ציבורית”.
בית המשפט הוסיף והסביר שהטועו טענה בדבר אפסות יפוי הכוח צריך להרים נטל הוכחה כבד מהנטל הרגיל המוטל על שכמו של תובע במשפט אזרחי.

חתימת אדם בעל מוגבלות על יפוי כח בפני נוטריון

בתיק ה.פ. 580/02 נינה פריץ נגד בנק דיסקונט, בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בתקינותה של חתימה על יפוי כח. ביהמ”ש צוטט את תקנה 8 לתקנות הנוטריונים הקובעת: “ניצב לפני הנוטריון לשם אימות חתימה, קבלת תצהיר או הצהרה אחרת או עריכת מסמך לחתימתו אדם שהוא אילם, חרש או עיוור, יציין הנוטריון באישורו עובדה זו וכן את הדרך שבה השתכנע שאותו אדם אמנם הבין את משמעותה של הפעולה…”.

ביהמ”ש הסביר שבפרשה שנדונה לא ניצב אדם, כפי שנאמר באישור הנוטריוני. בפני הנוטריון ישב על כסא גלגלים אדם שהיה מעל גיל 90, ללא תזוזה של הידיים והרגליים – אדם שלא היה מסוגל לדבר או לתקשר עם הסביבה. אדם שכזה נחשב “אילם” כאמור בתקנה 8 לתקנות הנוטריונים. עפ”י הראיות הוא גם סבל מעיוורון חלקי והיתה לו תעודת עיוור – מום נוסף. כל אלו היה צריך לציין הנוטריון באישורו, בצירוף הסבר כיצד שוכנע שהלה הבין את משמעות הפעולה, חרף מצבו הנ”ל.

במקרה זה הוכח בבירור כי יפוי הכח לא אושר בצורה תקינה ועפ”י החוק והתקנות ולכן חזקת התקינות החלה על הפעולה הציבורית לרבות פעולה של נוטריון נסתרה.

המסקנה – האישור הנוטריוני ליפוי הכח חסר תוקף משפטי, ואין בכוחו להעניק ליפוי הכח תוקף משפטי שאין לו.