פסקי דין נוטריון – אישור נוטריני

חובה לתרגם הסכם לשפה העברית

בהחלטה מיום 8.6.2014 ת”א 32986-12-12 צ’רלטון בע”מ נ’ יפרח, התובעת הינה חברה בעלת זכויות יוצרים בשידורי ספורט שונים מכוח הסכמים עם גופים בינ”ל.
הנתבע הוא בעל פאב בחיפה, שלטענת התובעת הפר את זכויות היוצרים שלה שבבעלותה. התביעה נסמכה על הסכם שנכתב באנגלית ומשתרע על פני 300 עמודים, לעיונם של ביהמ”ש והנתבע. הנתבע ביקש לחייב את התובעת להגיש את ההסכם מתורגם בידי נוטריון. התובעת התנגדה, וטענה כי השפה האנגלית הינה שפה השגורה בפי ישראלים.

ביהמ”ש קיבל את בקשת הנתבע. השופטת הזכירה לתובעת, שהשפה האנגלית פסקה להיות שפה רשמית בישראל עוד ב – 1948, וציינה שלפיכך דחיית בקשת הנתבע תהווה הפליה פסולה.

עוד קבע ביהמ”ש, כי ” אמנם, השפה האנגלית שגורה בפי בית המשפט, וניתן להניח כי כך גם בפי הצדדים, ואולם מן הראוי לתרגמו – כאשר מדובר במסמך שהנו נדבך עיקרי בטענות התובעת, המנוסח בשפה שאינה שפה רשמית במדינת ישראל. ובעיקר כאשר המסמך הנו מסמך משפטי סבוך עתיר עמודים, שללא תרגום עשויות להתעורר מחלוקות באשר למשמעות מונחים המוזכרים בו וכאשר קריאתו באנגלית עלולה להוות נטל מכביד ובלתי סביר.”

אישור נוטריוני – השפעת החיסיון על פעולות הנוטריון

בתביעה מיום 17.10.01 בשא (נצ’) 2727/01 אריקסון קוונטון נ’ בנק הפועלים סניף ראש פינה:

המבקשים התנגדו להעדתו של עוה”ד הנוטריון באשר לנסיבות חתימת המבקשים או מי מהם על ייפוי הכוח וו/או על המסמכים אשר נחתמו בפניו, מתוך הטיעון כי כל שאלה שישאל הנוטריון, והחורגת מהמסגרת של אישור נוטריוני – נמצאת תחת המטריה של חיסיון עו”ד ולקוח.

ביהמ”ש דן בשאלה : האם החיסיון הקבוע בסעיף 48 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל”א – 1971, חל גם על עורך דין שהוא נוטריון והפועל מכוח חוק הנוטריונים, תשל”ו – 1976 ?
והאם ראוי להחיל את עקרון החיסיון גם על דברים ו/או מסמכים שהוחלפו בין נוטריון ללקוחו במהלך מתן שירות נוטריוני ?

ככלל, לצורך מילוי תפקידיו, נדרש הנוטריון לאמון רב, ולכן המחוקק החמיר בדרישותיו בדבר עברו הנקי של המועמד, ובאשר לוותק המקצועי הרב הנדרש ממנו. השירות אותו מוסמך הנוטריון להעניק לפונים אליו הינו טכני בעיקרו, ואינו מהווה שירות מקצועי אישי. וזאת לעומת, השירות המקצועי אישי הניתן על ידי עורך דין ללקוח אותו הוא מייצג. היינו, כי הדברים ו/או המסמכים הנאמרים ו/או הנערכים לצורך ניהול משפט ו/או מתן חוות דעת מקצועית – מהווים את פעולתו הייחודית של כל עורך דין על פי חוק לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשכ”א – 1961, ונכנסים תחת המטריה של חיסיון עורך דין – לקוח.
אלו פעולות שאין עורך הדין מוסמך לעשות בכובע של נוטריון בשל פעילותו הטכנית בעיקרה. לפיכך, פסק ביהמ”ש כי אין להחיל את החיסיון הקבוע בסעיף 48 לפקודת הראיות על פעולותיו של הנוטריון.

הדרישה לזהות את הניצב בפני הנוטריון

ידוע כי הנוטריון נדרש לזהות את האדם, שמופיע בפניו בכדי לחתום ולצורך אימות חתימה, בזהירות רבה ובוודאות גבוהה במיוחד.
העקרון בפעולה נוטריונית הוא שעל הנוטריון לאשר רק את מה שעיניו ראו או את מה שאוזניו שמעו. לכן, אסור לנוטריון לאשר נכונות של חתימה שניתנה שלא בנוכחותו, ומלבד זאת, חייב הנוטריון לזהות את האדם שאת חתימתו הוא מאמת.

הסיבה לכך, היא שאותו אישור נוטריוני שמנפיק הנוטריון משמשת או עשויה לשמש את כל המעיין בו כאסמכתא ואישור ודאי שהאדם אכן חתם על המסמך.

לכן, בתיק בד”מ 8/86 (הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת”א-יפו נ’ פלוני) בית הדין קבע שנוטריון נדרש למידת זהירות בדרגה גבוהה ולזהות אדם שניצב בפניו בצורה וודאית.
במקרה של תושבי חוץ ו/או אזרחי חוץ שאינם מוכרים לנוטריון אישית, על הנוטריון לזהותם על ידי דרכון בר תוקף. במידה ודרכון כזה אינו בחזקת המבקש שירות, יש להזדהות על ידי תעודה הנושאת צילום ושתהא עדכנית.
אישור נוטריון- אמיתות יפוי כח
ביום 3.8.2008 קבע בית המשפט העליון בפסק דין שאישור נוטריוני לאמיתות יפוי כח, המאושר באפוסטיל של בית משפט מוסמך בהונג קונג בהתאם לאמנת האג, ניתן כדין ולא ניתן להעלות טענה לפגם כלשהו בו. פסק דין ממחיש בצורה משמעותית וחזקה עד כמה אישור נוטריוני שמספק נוטריון הינו בעל חשיבות ומשמעות בינלאומית. האישור הנוטריוני מוכר בכל מדינה זרה ובכל רשות וגוף של מדינה כזו, במיוחד באותה מדינה מהמדינות הרבות החתומות על אמנת האג.

חשיבות מסמך שנחתם בפני נוטריון ציבורי

אישור נוטריוני מורכב ממסמך משפטי הנערך על ידי הנוטריון, אשר מצורף לתעודה או למסמכים אותם רוצים לאשר. האישור הנוטריוני מאשר שהמסמכים המצורפים אליו הינם תקפים ונכונים. אישור זה מכשיר את המסמכים להגשה לכל רשות או גורם שדורש מהלקוח מסמכים אותנטיים.
לעיתים מוסדות להשכלה גבוהה, שגריריות, מוסדות נישואין, מעסיקים, משרדים ממשלתיים בחו”ל וכיו”ב מבקשים מהפונים אליהם מסמכים שיאושרו על ידי נוטריון, כדי להצביע על היותם של המסמכים בעלי תוקף משפטי ומאומתים, ובכך יש וודאות רבה כי אלו מהימנים.