עורך דין נוטריון

דיני נזיקין – ההיסטוריה

דיני הנזיקין של מדינת ישראל, עברו בירושה מתקופת המנדט הבריטי. במהלך השנים לאחר הקמתה של מדינת ישראל, החל בית המשפט העליון לפרש את דיני הנזיקין כך שיהיו מותאמים לדין הישראלי. כפי שהוסבר מעלה, דיני הנזיקין עוסקים במצבים בהם נגרם לאדם נזק, על ידי גורם שניתן להטיל עליו חבות משפטית, בגין אותו נזק. כאשר ניגשים לבדוק עוולה שנגרמה לאחר יש לבדוק 2 שאלות: השאלה הראשונה היא האם קיימת אחריות משפטית למזיק והשאלה השנייה היא מהו הסעד לו זכאי הניזוק מאותו מזיק.

בפקנ”ז ניתן למצוא את כל העוולות המנויות בדיני הנזיקין. כל סעיף שמגדיר עוולה, מכיל בתוכו את יסודותיה של העוולה. לדוגמה, סעיף 29 לפקנ”ז “הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון”, מגדיר את חמשת היסודות של עוולת הסגת הגבול במקרקעין.

עוולות

בכל העוולות הנזיקין יש לבחון את קיומה של שאלת האחריות לפי מספר פרמטרים. בראש ובראשונה יש לבדוק מהו משטר האחריות הנהוג, מהי רמת אחריותו של המזיק לתוצאות מעשיו וכמה הוא יכול לשלוט בתוצאות הללו. דיני הנזיקין מכירים במספר פירושים של משטרי אחריות, החל מאחריות מוחלטת שפירושה הוא שניתן לחייב אדם בנזיקין אף שלא היה מודע כלל למעשה המזיק או לשליטה בתוצאות האפשריות מהמעשה. בדרך עוברים דרך משטר אחריות של רשלנות, כלומר סטייה מסטנדרט ההתנהגות הסבירה. לבסוף משטר האחריות הסופי הוא דרישה לכוונה של המזיק  ומודעות בפועל לתוצאות העלולות להיגרם מהמעשה המזיק. אם נקבע על ידי בית המשפט כי לאדם יש אחריות לנזק, לרוב עורך הדין לדיני נזיקין של המזיק, ינסה להוכיח את קיומו של אשם תורם מצד הניזוק.