זכרון דברים

עריכת זכרון דברים תחשב במקרים מסוימים:

• כהסכם מחייב בין הצדדים בעל תוקף משפטי מחייב- אף מבלי שנעשה חוזה פורמאלי. במקרה זה, הצדדים אינם יכולים לחזור בהם מן ההסכמות שהושגו. חזרה מן ההסכם כמוה כהפרת חוזה לכל דבר ועניין.
• כשלב במשא ומתן טרם חתימת חוזה- במקרה דנן, יוכלו הצדים לחזור מן ההסכמות שהושגו, אולם החזרה מן ההסכמות תבחן לאור סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973 הדן בעקרון תום הלב.

בחינת תוקפו של זכרון הדברים כהסכם חוזי מחייב תעשה על ידי מבחן כפול, ראשית, יש לבחון את גמירות דעתם של הצדדים בעת החתימה, במסגרת בדיקה זו נבחן האם ביקשו הצדדים ליצור קשר חוזי מחייב בעת עריכת זכרון הדברים, זאת על ידי בחינת הקריטריונים הבאים:

• תוכן זכרון הדברים;
• התנהגות הצדדים;

שנית, יש לבחון את המסוימות בזכרון הדברים, בדיקת המסוימות תבחן האם זכרון הדברים כולל בחובו את הפרטים המהותיים והחיוניים של העסקה:

• זיהוי הנכס הנמכר;
• מחיר;
• קביעת מועדי תשלום;

יחד עם זאת, חשוב לציין כי ככל שמדובר בזכרון דברים הנערך בענייני מקרקעין, תחול לגביו דרישת הכתב כאמור בס’ 8 לחוק המקרקעין.

שני התנאים, גמירות דעת ומסוימות, הינם תנאים חיוניים לצורך ההכרה בזכרון הדברים כמסמך חוזי מחייב, כלומר, במקרה ומתקיים רק יסוד גמירות הדעת, יש לבדוק קיומה של מסוימות על מנת שזכרון הדברים יצור קשר חוזי מחייב. בהיעדר קיומה של מסוימות, על אף אם נתקיים יסוד גמירות הדעת- זכרון הדברים לא ייצור קשר חוזי מחייב.

מומלץ להיוועץ עם עורך דין בטרם חתימה על זכרון הדברים, שכן במצבים מסוימים זכרון הדברים יהא מסמך חוזי המחייב את הצדים, וככל שזה לא יבחן בקפידה טרם החתימה, הרי שהחשיפה לבעיות משפטיות עתידיות תהא גדולה יותר.

דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.