כריתת חוזה

סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973 קובע כי “חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול…”. לשון החוק, מגדירה שני תנאים לכריתת חוזה:

• הצעה;
•  קיבול;

מהי הצעה?

סעיף 2 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973 מגדיר את המונח הצעה כך:  “פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירות דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור”.

מלשון סעיף 2 נראה כי הצעה מורכבת משלושה רכיבים:

• פנייה- ביטוי חיצוני לרצונו הסובייקטיבי של המציע;
• גמירות דעת- כוונה ליצור יחסים משפטיים עם הניצע;
• מסויימות- הסכמה על הפרטים המהותיים של העסקה;

אציין כי המציע יכול לחחזור בו מהצעתו כל עוד לא קיבל את הודעת הקיבול מהניצע.

מהו קיבול?

סעיף 5 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973 מגדיר את המונח קיבול באופן הבא: “הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירות דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה”.

מלשון סעיף 5 נראה כי קיבול מורכב משלושה רכיבים:

• גמירות דעת;
• מסירת הודעת קיבול;
• קיבול לפי ההצעה;

קיימות אינדיקציות שונות המעידות על קיבול:

• הודעת קיבול- הניצע מודיע למציע על קבלת הצעתו בעל פה או בכתב;
• קיבול בדרך התנהגות- סעיף 6(א) לחוק החוזים (חלק כללי),תשל”ג-1973 קובע כי קיבול יכול להיעשות גם דרך התנהגות. דוגמה לקיבול דרך התנהגות היא לחיצת יד, או ביצוע נסיעה בכביש אגרה.
• קיבול בשתיקה – בע”א 65/88 אדרת שומרון בע”מ נגד הולינגסוורת ג .מ. ב. ה. פ”ד מד (3) 600  נפסק כי שתיקה עשויה ללמד על קיבול, כאשר מצטרפים אליה נתונים נוספים המצביעים על גמירות דעתו של הניצע.

חשוב לציין כי גם הניצע רשאי לחזור בו מן הקיבול בהודעה למציע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה למציע לפני שנמסרה לו הודעת הקיבול או שנודע לו על הקיבול.

מרגע קבלת הודעת הקיבול ישתכלל החוזה לכדי חוזה מחייב.

דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני חוזים לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע”פ הדין.