מהו מעמדו הראייתי של רישום אב הילד בתעודת זהות

חוק מרשם האוכלוסין

2. (א) במרשם האוכלוסין יירשמו הפרטים הבאים הנוגעים לתושב וכל שינוי בהם:
(1) שם המשפחה, השם הפרטי והשמות הקודמים;
(2) שמות ההורים;
(3) תאריך הלידה ומקומה;
(4) המין;
[…]
3. הרישום במרשם, כל העתק או תמצית ממנו וכן כל תעודה שניתנה לפי חוק זה יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום המפורטים בפסקאות (1) עד (4) ו-(9) עד (13) לסעיף 2.
[…]
21. שם אביו של ילד שנולד לאשה פנויה יירשם על פי הודעת האב והאם כאחד, או על-פי פסק-דין של בית-משפט או בית-דין מוסמך.

חוק השמות

9א. (א) אדם שטרם מלאו לו 16 שנים, והשם הפרטי של אביו אינו ידוע, ייקבע שמו הפרטי של אביו לפי החלטת אמו, ורשאית האם שלא לקבוע שם כאמור, והכל בכפוף להוראות כל דין.

מתוך הצעת החוק:
“… מוצע בהצעת חוק המתפרסמת בזה להחליף את הסעיף ולאפשר לאם ששמו הפרטי של אבי ילדה אינו ידוע, להשמיט את השם, לקבוע שם או להסכים לשם שקבע שר הפנים. בדרך זו תשמר בחירתה החופשית של האם בסוגיות הנוגעות לה ולמשפחתה”.”

בתמ”ש 38340/04 ותמ”ש 38341/04 פלונית נגד פלוני דחתה כב` השופט/ת פלאוט ורדה את עתירתה של האם להכרה באבהות על סמך הרישום בתעודת הזהות \ מרשם האוכלוסין:
“מדגישה ב”כ היועמ”ש, כי ברישום שמו הפרטי של האב לפי הצהרת האם אין משום הצהרה על אבהותו, והוא אינו מהווה ראיה על האבהות, וכי עמדת ב”כ היועמ”ש נותרה כשהיתה, היינו כי על הצדדים לערוך בדיקה לסיווג רקמות.”
[…]
“מיהו אביו של קטין? התשובה בהכרח הינה כי האב הינו זה הרשום במרשם האוכלוסין כאביו של קטין, אלא אם כן הוכח אחרת, או מי שהוכח כי הוא אביו של הקטין.”
[…]
“הרישום על פי סעיף 9א (א) לחוק השמות איננו מחייב איש, איננו מהווה קביעה אופרטיבית, ואיננו מהווה ראיה כלפי כולא עלמא. על פי ההיסטוריה החקיקתית, וכפי שפורט לעיל, נראה כי רישום שם כלשהו, על פי בחירת האם (או אפילו על פי קביעה שרירותית של שר הפנים!), תחת הגדרת האב נעשה על מנת למנוע מצב שבו קטין יחשב כ”שתוקי”, יבוייש כתוצאה מכך, וזאת, כפי הנראה, על פי דפוסי חברה ו/או גישה פטרנליסטית כפי שהיו מקובלים בעת חקיקת התיקון הראשון. עיון בנוסח החוק על פי התיקון הראשון מלמד, כי כאשר שמו הפרטי של אבי הקטין אינו ידוע, יראו את שמו הפרטי של אבי אמו כשמו הפרטי של אביו. כלומר, המחוקק נתן אפשרות לאם לבחור שם פרטי כשם האב, ובלבד שתחת סעיף שם האב ירשם שם פרטי כלשהו (ואפילו שם סבו של הקטין מצד אמו, כפי המצב לנוכח התיקון הראשון(!)). ”

סיכום:
רישום אבי הילד או אי רישומו בתעודת הזהות מהווה אמנם ראיה לכאורה אך אינו מהווה ראיה מכרעת. לכן בתביעה לפס”ד הצהרתי הרישום איננו מהווה ראיה להוכחת אבהות וכדי להסיר ספק הכרחי לבצע בדיקת רקמות.