משפט צבאי

בצה”ל קיימת מערכת שיפוט פנימית, נפרדת ממערכת השיפוט הכללית של ישראל.
מערכת השיפוט בצה”ל קיימת מכוח חוק השיפוט הצבאי, אשר נחקק בכנסת בשנת 1955. החוק קובע, בין השאר, הוראות ספציפיות לגבי ההרכב, הסמכות והפרוצדורה של בתי הדין הצבאיים וכן מסדיר את פעולתם של מוסדות החקירה וההעמדה לדין. כמו כן, מעגן חוק השיפוט הצבאי שורה של עבירות צבאיות, אשר באות בגדר שיפוטם של בתי הדין הצבאיים. זאת, בנוסף לכלל העבירות הפליליות, הקבועות בחוקי המדינה.

מלאכת החקירה בצה”ל מתבצעת ע”י מוסדות חקירה מיוחדים, שונים ממוסדות החקירה של מערכת האזרחית. בצה”ל, מוסד החקירה העיקרי לקראת העמדה לדין הוא – משטרה צבאית חוקרת )מצ”ח). ההחלטה על פתיחת חקירת מצ”ח הינה בסמכות מפקד מצ”ח, הפרקליט הצבאי הראשי ואלוף הפיקוד, כל אחד על-פי שיקול דעתו העצמאי. כמו כן, קובעות פקודות הצבא רשימה של עבירות, אשר מחייבות חקירת מצ”ח. בעבירות מינוריות, מתבצעות החקירות על ידי קצינים שאינם חוקרים.

מעורבות גורמי החקירה האמורים בהעמדה לדין הינה ברמה של המלצה, כאשר ההחלטה היא בידי הפרקליט הצבאי. תיקי החקירה מועברים לפרקליטות הצבאית – גוף המורכב מקצינים משפטנים, ותפקידו להחליט בדבר ההליכים המשפטיים בתיק. בהתאם לחומרת העבירה, מחליטה הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום לבית דין צבאי או על העברת התיק לשיפוט משמעתי.

הרשעה בבית דין צבאי כרוכה לרוב בעונש מאסר וברישום פלילי. פניה במועד הנכון אל עורך דין מומחה לדיני צבא, חשובה לצורך מיצוי כל האפשרויות למניעת מעצר, אישום, הרשעה ורישום פלילי ולהקלה בעונש, וכמו כן לצורך מחיקת הרישום הפלילי מוקדם ככל הניתן.

חקירת מצ”ח

משטרה צבאית מחזיקה כלפי חיילי צה”ל בכל הסמכויות של משטרת ישראל כלפי כלל האזרחים. זאת ועוד, למשטרה הצבאית ניתנו בחוק סמכויות מסוימות כלפי אזרחים הנמצאים במתקן צבאי (כגון כלא צבאי) או המפריעים לפעילות הצבא (כגון בעת מעצרו של חייל).
זאת ועוד, משטרה צבאית חוקרת, כמוה כמשטרת ישראל, חייבת להקפיד על זכויות האדם ולפעול בלא חריגה ממסגרת סמכויותיה. לעיתים, השוטרים הצבאיים בשיחותיהם עם הנחקרים מרחיבים שלא כדין את סמכויותיהם ובאופן זה מרמים אותו בנוגע בזכויותיו.
החשוד בחקירה משטרתית אינו חייב להשיג לשאלות החוקרים. עם זאת, לא תמיד יהיה זה נבון לשמור על זכות השתיקה: לפעמים יהיה בכך כדי לפגוע משמעותית בקו ההגנה.
במקרה של מעצר בעת החקירה, המשטרה חייבת לאפשר לחשוד להיוועץ בעורך דין בעל אישור להופיע בבתי דין צבאיים. מקום שאין נתונים למעצר, המשטרה אינה חייבת לאפשר זאת לחשוד בעת גביית עדותו.
היוועצות בעורך דין במהלך העדות, ובמידת האפשר אף לפני גביית העדות, עשויה לשנות באופן משמעותי את כיוון החקירה ולמצות את כל האפשרויות למניעת האישום, ההרשעה והרישום הפלילי.

שיפוט משמעתי בצבא

חיילים המואשמים בעבירות קלות מובאים לשיפוט משמעתי ביחידה צבאית או בכלא צבאי. השיפוט המשמעתי מועבר על-ידי קצינים מדרגת סגן ומעלה, וסמכויותיהם תלויים בגובה הדרגה.
הסמכות המקסימלית בשיפוט משמעתי בגין עבירה אחת – 30 ימי מחבוש.
ניהול השיפוט המשמעתי הינו תהליך מורכב, וניתן לערער עליו (לעיתים בהגבלת זמן) בפני ערכאות שונות. פגמים בהליך יכולים להביא לביטול ההרשעה והעונש.
חייל, אשר נשפט ונענש בשיפוט משמעתי, זכאי לקבל עותק מטופס התלונה ולהיוועץ במומחה. ראוי להיוועץ בעורך דין, שמתמחה בעניינים צבאיים, לפני תחילת השיפוט המשמעתי, לקבלת ייעוץ בדבר התנהלות נכונה בעת ההליך.

בתי הדין הצבאיים והרישום הפלילי

בתי הדין הצבאיים מחזיקים ברוב הסמכויות של בתי המשפט במדינה, כגון השתת עונש מקסימום (כולל מאסר עולם, עשרות שנות מאסר, פסילת רישיון נהיגה ועוד), החלטות על מעצר ועוד. כמו כן, בידיהם סמכויות מיוחדות מכוח חוק השיפוט הצבאי.
בתי הדין הצבאיים ממוקמים בחיפה (בי”ד צפון ובי”ד חיל הים), ביפו (בי”ד מרכז, מטכ”ל, עורף וחיל האוויר) וליד קרית מלאכי (בי”ד דרום וזרוע יבשה).
על פסק דינו של בית דין צבאי מחוזי ניתן לערער בפני בית הדין הצבאי לערעורים, הממוקם בקריה בת”א. על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים ניתן לערער במקרים מיוחדים בפני בית המשפט העליון של המדינה.

הרישום הפלילי – מניעה ומחיקה

לא כולם יודעים, כי הרשעתם של בתי דין צבאיים לרוב גוררת אחריה רישום פלילי, המופיע במאגרי משטרת ישראל בתום ריצוי העונש ואף לאחר תום השירות הצבאי.
תקופת הרישום הפלילי המינימאלית אורכת 17 שנים, במהלכן פרטי הרישום הפלילי מועבר לגופים ציבוריים שונים ובכך מונע קבלת קשת רחבה של משרות ורישיונות. כך, הרישום הפלילי יכול להפריע בקבלת עבודה באבטחה, בהוצאת רישיון למונית, בהשגת ויזה לקנדה ולארה”ב ובכל מקרה בו נדרשת “תעודת יושר”.
מחיקת הרישום הפלילי על תום 17 שנה ממועד ההרשעה כרוכה בפניה אל נשיא המדינה, דרך הערכאות המתאימות.

הרישום הפלילי מלווה את כלל ההרשעות הפליליות בבתי המשפט במדינה וכן את רוב ההרשעות של בתי הדין הצבאיים, אפילו בעבירות בעלות אופי צבאי כגון “נפקדות” ו”עריקות”. עם זאת, בחוק השיפוט הצבאי מצויים מספר סעיפים כלליים, כגון סעיף 129 – “התנהגות מבישה”, אשר אינם נושאים רישום פלילי.

כמו כן, התיקון לחוק השיפוט הצבאי, שנכנס לתוקף בסוף שנת 2011, יצר בשורה של עבירות צבאיות ובתנאים מסוימים רישום פלילי מופחת, וגם השגתו תלויה בניהול נכון של התיק.

פניה לעורך דין

פניה במועד הנכון אל עורך דין מומחה לדיני צבא, חשובה לצורך מיצוי כל האפשרויות למניעת מעצר, אישום, הרשעה ורישום פלילי ולהקלה בעונש, וכמו כן לצורך מחיקת הרישום הפלילי מוקדם ככל הניתן.

שחרור מהשירות הצבאי – חובת שירות סדיר

כידוע, החוק בישראל מחייב את אזרחי המדינה ואת תושביה לבצע שירות בכוחות הביטחון.
חובת השירות הסדיר מעוגנת בחוק שירות בטחון משנת 1986. לפי חוק זה, רשויות הצבא רשאיות לקרוא לשירות סדיר כל אזרח ישראלי או תושב קבוע מגיל 18 עד גיל 29 (לגבי גברים) או עד גיל 26 (לגבי נשים), אלא אם כן הם פטורים מהשירות לפי חוק זה. לגבי מגבלות הקריאה לשירות, קרא בהמשך.

כמו כן, מטיל החוק חובת התייצבות לבדיקות רפואיות לשם בחינת התאמתו של האדם לשירות.
אי-התייצבות לשירות סדיר או מילואים ע”פ צו קריאה חוקי מהווה עבירה פלילית. העבירה הנפוצה בתחום זה היא – היעדר מהשירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי. דינה המקסימלי הוא 3 שנות מאסר. הרשעה בעבירות זו בבית דין צבאי כרוכה ברישום פלילי במשטרת ישראל, ומחיקתו בדרך הרגילה היא כעבור 17 שנה לאחר ריצוי העונש. עם זאת, בנסיבות המתאימות ובניהול נכון של התיק ניתן להשיג את המרת סעיף האישום לסעיף שאינו נושא רישום פלילי וכן להקדים את מחיקת הרישום הפלילי אם נרשם.

אדם החייב בשירות צבאי הנמצא בחו”ל (גם אם הוא בן להורים שירדו עם כל המשפחה מהארץ) אף הוא נחשב לעריק, ומוסדות שיפוט בישראל מוסמכים לשפוט אותו. אדם כזה, אם לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא, נעצר בשדה התעופה עם הגעתו ארצה ונשפט במוסדות שיפוט צבאיים.

חובת שירות מילואים

חובת שירות המילואים מעוגנת בחוק שירות בטחון משנת 1986 ובחוק שירות מילואים משנת 2008.
לפי חוקים אלה, גבר שאינו קצין חייב בשירות מילואים עד גיל 40. גבר שהוא קצין חייב בשירות מילואים עד גיל 45. גבר שהוא בעל אחד המקצועות הצבאיים המפורטים בצו מיוחד מאת שר הביטחון – חייב בשירות מילואים עד גיל 49.

שחרור משירות ביטחון
במקרים שיובאו להלן, קובע החוק זכאות לשחרור משירות ביטחון.
• שחרור הרות ואימהות: אישה בהריון וכן אישה שהיא אם לילד זכאיות לפטור משירות ביטחון, סדיר ומילואים.

• שחרור נשים נשואות: אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
• שחרור נשים דתיות: אשה, שהוכיחה כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
• שחרור בחורי ישיבה: חוק המוכר כ”חוק טל”, פוטר למעשה מהשירות בחורי ישיבות ש”תורתם היא אמנותם”.

• שחרור מסיבות רפואיות: ועדה צבאית רפואית פוטרת משירות ביטחון את אלה אשר אינם מתאימים לשירות מסיבות רפואיות (כולל סיבות פסיכיאטריות).
• שחרור בשל התנהגות רעה וחמורה: מפקד המיט”ב (בקו”ם) פוטר משירות ביטחון את אלה אשר ביצעו שורה של עבירות, לרוב עבירות פליליות, המכניסות אותם לגדר “התנהגות רעה וחמורה”. בתוך בסיסי כליאה צבאיים פועל מערך “גחל”ת”, אשר רשאי להמליץ למפקד המיט”ב על מתן פטור לעריקים מסיבה זו.
• שחרור בשל אי-התאמה כללית: פטור נדיר משירות ביטחון, אשר נמצא בגדר סמכותו של מפקד המיט”ב.
ההחלטות של רשויות הצבא בנוגע לשחרור משירות ביטחון ניתנות ככלל לערר ועיון מחודש.

השחרור אינו אוטומטי

יש לזכור כי השחרור משירות ביטחון, גם בהתקיים אחת העילות לשחרור, אינו אוטומטי. כמו כן, השחרור מהשירות אינו פוטר באופן אוטומטי מהעונש בגין עריקות ובגין עבירות צבאיות נוספות.

עוד יודגש, כי מסירת ידיעות כוזבות לשם קבלת הפטור, אם תוכח, מהווה עבירה פלילית שעונשה המרבי הוא עד 5 שנים, ואף היא כרוכה ברישום פלילי.

פניה אל עורך דין
פניה במועד הנכון אל עורך דין מומחה לדיני צבא, חשובה לצורך מיצוי כל האפשרויות לשחרור מהצבא, באופן מושכל ובמועד הנכון..

היעדר מהשירות שלא ברשות (“נפקדות” ו”עריקות”)

השלכות ההיעדר מהשירות שלא ברשות תלויים במשך ההיעדרות, מעבר ההיעדרויות ומשורה של נסיבות נוספות.
ככלל, היעדרות משירות סדיר עד 30 יום מטופלת ככלל בשיפוט משמעתי בתוך יחידת החייל. היעדרות לתקופה שבין 30 ל-75 יום מועברת לידי פרקליט צבאי המחליט בין שיפוט משמעתי לבין שיפוט בבית דין צבאי, בהתאם לעבר ההיעדרויות של החייל. היעדרות לתקופה העולה על 75 יום מועברת לרוב לשיפוטו של בית דין צבאי. תקופות אלה מתרחבות מקום שמדובר במשתמטים מהשירות הצבאי, אשר לא עברו את תהליך החיול.
היעדרות משירות מילואים עד 18 חודשים מובאת בדרך כלל לשיפוט משמעתי. היעדרות משירות מילואים מעבר לכך מועברת לרוב לשיפוטו של בית דין צבאי. כאן ראוי להדגיש, כי אי-התייצבות לשירות מילואים חד-יומי מתחילה את תקופת ההיעדרות, אשר נפסקת אך ורק במועד ההתייצבות בפני רשויות הצבא.
עונש מקסימום, הקבוע בחוק לעבירת ההיעדר מהשירות בפני בית דין צבאי, הוא 3 שנים. בפועל, הנאשמים מקבלים עונשים בהתאם לקריטריונים שונים, כגון: משך ההיעדרות, מספר היעדרויות בעבר, סיבת ההיעדרות, נתונים אישיים ומשפחתיים ונסיבות נוספות, הטעונות מתמיכה במסמכים והצגה ראויה תוך ניהול התיק.
הרשעה בעבירה זו בבית דין צבאי גוררת אחריה, ככלל, רישום פלילי, המופיע במאגרי משטרת ישראל בתום ריצוי העונש ואף לאחר תום השירות הצבאי. עם זאת, בנסיבות המתאימות ובניהול נכון של התיק ניתן להשיג את המרת סעיף האישום לסעיף שאינו נושא רישום פלילי.
פניה במועד הנכון אל עורך דין מומחה לדיני צבא, חשובה לצורך מיצוי כל האפשרויות למניעת מעצר, אישום, הרשעה ורישום פלילי ולהקלה בעונש, וכמו כן לצורך מחיקת הרישום הפלילי מוקדם ככל הניתן.