צו ירושה וצו קיום צוואה

צו ירושה וצו קיום צוואה

בקשה לצו ירושה/ צו קיום צוואה תוגש לרשם לענייני משפחה שבאזור פעולתו היה מקום מושבו של המוריש.
ישנן חמש לשכות של הרשם לענייני ירושה בארץ: נצרת עילית, חיפה, תל אביב, באר שבע וירושלים.
לבקשה יש לצרף תעודת פטירה של המנוח, אישורים על משלוח הודעות בדואר רשום ליורשים בדבר הגשת הבקשה וכן לשלם את האגרה הנדרשת. אם המדובר בבקשה לצו קיום צוואה יש לצרף לבקשה את הצוואה המקורית.
הודעה על הגשת הבקשה תפורסם בעיתון יומי וברשומות והמתנגד לבקשה רשאי להגיש התנגדות לבקשה תוך 14 יום מתאריך הפרסום.

בא כח היועץ המשפטי לממשלה ייתן אף הוא את תגובתו תוך 45 יום ממועד הגשת הבקשה:
הודעת בא כח היועץ המשפטי לממשלה על “כוונה שלא להתערב בהליכים”, משמעותה כי הינו מאשר את הבקשה ובהתאם יונפק צו הירושה על ידי הרשם לענייני ירושה.
הודעת בא כח היועץ המשפטי לממשלה על “כוונה להתערב בהליכים”, משמעותה כי הרשם לענייני ירושה יעביר את הבקשה לבית המשפט המוסמך לדון בה.

הודעת בא כח היועץ המשפטי לממשלה ל”דרישת פרטים”, משמעותה כי חסרים פרטים בבקשה לצו ויש להשלימם.

באם לא הוגשה כל התנגדות והיועץ המשפטי לממשלה המציא הודעה לרשם לענייני ירושה על כוונה שלא להתערב בהליכים, יונפק הצו.

הרשם לענייני ירושה יעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה במקרים הבאים- סעיף 67 לחוק הירושה – התשכ”ה- 1967 (להלן: “חוק הירושה”):
הוגשה התנגדות לבקשה.

המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה.

היועץ המשפטי לממשלה ראה נכונות ליזום הליך לעניין הבקשה או להצטרף להליך.
האפוטרופוס הכללי מייצג חסוי, קטין או נעדר.
הצוואה הינה צוואה בעל פה.
בצוואה קיים פגם או חוסר כאמור בסעיף 25 לחוק הירושה.
על הירושה חל הפרק השביעי של החוק- משפט בינלאומי פרטי.
הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.

התנגדות לקיום צוואה

הלכה חשובה היא כי מצווה לקיים את דברי המת. חלק מכבוד האדם הוא כיבודו גם במותו ומימוש רצונו בנוגע למה שיעשה ברכושו. מעבר לכך, הזכות החוקתית של האדם לקניין, מאפשרת לו לעשות ככל העולה על רוחו בנוגע לקניינו וזאת אף לאחר מותו.
על כן, “נכבד רוצונו של אדם בצוואתו, ויהא רצונו שרירותי, בלתי סביר, מקפח ואף אכזרי ככל שיהיה” (ע”א 1212/91 קרן לב”י נ’ בינשטוק, פ”ד מח (3)705, 732).
חוק הירושה נותן משקל רב לזכות המנוח להחליט מה ייעשה בנכסיו לאחר פטירתו, אפילו תוך הדרת יורשיו לפי דין מזכויותיהם כיורשים. הצורך לכבד את רצון המת הוא ביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי, המעוגנת בכבודו של האדם. מטרת דין הצוואה בכלל ודיני פרשנות הצוואה בפרט הוא להגשים את רצונו (אומד דעתו) של המצווה. על כן, בית המשפט יכבד את רצון המת כפי שמתבטא בצוואה, מקום שמדובר ברצונו האמיתי והבלתי תלוי של האדם שנפטר נקודת המוצא הינה שהצוואה כשרה (ע”א 7506/96 מיכל שוורץ נ’ בית אולפנא בית אהרון וישראל, פ”ד נד (2) 215,223)

טעמים להגשת התנגדות לקיום צוואה:
א. השפעה בלתי הוגנת- סעיף 30 לחוק הירושה קובע כי צוואה שענשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית- בטלה.
הנטל להוכיח כי המצווה עשה צוואתו מחמת “השפעה בלתי הוגנת” מוטל על הטוען לקיומה של השפעה בלתי הוגנת וכל ספק בעניין זה פועל לטובתו של מבקש קיום הצוואה.
ככלל, השפעה כשלעצמה איננה מבטלת את הצוואה, אלא יש להוכיח כי קיים יסוד בלתי הוגן בהשפעה זו. יש להוכיח כי ההשפעה הבלתי קודמת קדמה לעריכת הצוואה ומשכך הצוואהפסולה. כאשר בית המשפט יבחן את קיומה של ההשפעה בלתי הוגנת עליו לבדוק את מצבו הרפואי והנפשי של המנוח בעת עריכת הצוואה, נסיבות עריכת הצואה, תלות המנוח במוטבים בצוואה וכדומה.

ב. התערבות בעריכת הצוואה- סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי צוואה, למעט צוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או שהיה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה וכןהוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה- בטלה.
חוק הירושה קובע חזקה כי אם הנהנה מהצוואה ערך אותה או היה עד לעשייתה או לערכיתה, הצוואה בטלה כלפיו וכלפי בן זוגו.
ג. צוואה שנעשתה מחמת טעות- סעיף 30 (ב) לחוק הירושה קובע כי אם ניתן לקבוע בבירור מה היה מצווה המנוח לולא הטעות, יתקן בית המשפט את הצוואה ואם לא ניתן לעשות כן, יבטלה. בתי המשפט תיקנו לדוגמא צוואה של מנוח כאשר נכס מקרקעין שהורש הוחלף בטעות באחר.

ד. פגמים בצוואה- צוואה סתומה (שלא ניתן להבין את משמעותה), צוואה בלתי חוקית, בלתי מוסרית- בטלה.
ה. כשרות לצוות- סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה על ידי קטין או פסול דין או שהמצווה לא ידע להבחין בטיב הצוואה- בטלה.
עם הגשת ההתנגדות לקיום צוואה לרשם לענייני ירושה, יועברו הבקשה וההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך לדון בבקשה.