תביעת מזונות מן העזבון

התנאים לתביעת מזונות מן העזבון:

ב – תע 105791/04 (ניתן ב-2006) קבע כבוד השופט שוחט את התנאים על פי חוק הירושה:

חוק הירושה:

56. הניח המוריש בן-זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה.
57. (א)     הזכות למזונות היא –

(1)          לבן-זוגו של המוריש – כל זמן אלמנותו אולם רשאי בית המשפט לתת מענק חד-פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות הענין ובשים לב לזכויות ילדי המוריש;

(2)          לילדי המוריש – עד גיל 18 לילד נכה – כל זמן נכותו, לילד שהוא חולה נפש – כל עוד הוא חולה נפש, ולילד מפגר – כמשמעותו בחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ”ט-1969.

(3)          לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות – עד גיל 23.

(4)          להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם היתה עליו ערב מותו – כל ימי חייהם.

(ב)      בן-זוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעזבונו.

(ג)      איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה.

(ד)      ילד, לענין מזונות – לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו היתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו.

58. מזונות מן העזבון – לרבות הוצאות הכשרתו של הזכאי למשלח יד.
59. בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית המשפט, בין השאר:

(1)          בשווי העזבון;

(2)          במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש על פי דין או כזוכה על-פי צוואה;

(3)          ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש;

(4)          ברכושו של הזכאי למזונות;

(5)          בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן-זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן-הזוג;

(6)          במזונות שהזכאי יכול לקבל על-פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959;

(7)          לגבי בן-זוגו של המוריש – במה שמגיע לו על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאשה מקבלת על פי כתובה.

 

 

תע 105791/04:

א. זכאותם העקרונית של התובעים למזונות מן העיזבון נקבעת על פי הוראות סעיפים 56 ו-57 לחוק הירושה, תשכ”ה – 1965 (להלן: “חוק הירושה”).

ב. זכאותם העקרונית של התובעים תמומש עם קביעת נזקקותם למזונות על פי סעיף 56 לחוק הירושה תוך בחינת אמות המידה המנויות בסעיף 59 לחוק הירושה (ר’ שוחט, גולדברג, פלומין דיני ירושה ועזבון, מהדורה שישית, הוצאת סדן עמ’ 137-136; ע”א 530/80, 398 שחר נ’ שור לו(2) 281; ש. שילה, פירוש לחוק הירושה, תשכ”ה – 1965, (חלק ב’) 28; ע”א 181/78 דורון נ’ עזבון נחום לב(3) 533; ע”א 393/93, פלוני נ’ עזבון ישראל לויט ז”ל תק-על 94(2) 563), ליישום הכללים, ר’ תע (ת”א) 7721/00 פ.י.נ’ מ.ר. ואח’ דינים משפחה ב’ 328; ת.ע. (ת”א) 6100/01 פ.ק. נ’ ז.ח.  דינים משפחה ב’ 180).

רוצה לומר, המבקש לזכות במזונות מן העזבון (התובעים בענינינו) חייב לעמוד בנטל שכנוע כפול: המשוכה הראשונה – השיוך המשפחתי (ס’ 56, 57 לחוק הירושה) המשוכה השניה היותו זקוק למזונות (סעיפים 56+59 לחוק הירושה).

ג.  לאחר קביעת זכאותם של התובעים כאמור ניתן לפנות לקביעת מידתם של המזונות ושיעורם. מידת המזונות תקבע אף היא על פי אמות המידה המנויות בסעיף 59 לחוק הירושה (ע”א 343/93, פלוני נ’ עזבון לויט, שם).

ד. אמות המידה המנויות בסעיף 59 לחוק הירושה משמשים, איפוא, הן לקביעת הנזקקות והן לקביעת מידת המזונות, מקום ונקבעה הזכאות למזונות. מדובר בשורה של נתונים עובדתיים שכולם צריכים להיות לנגד עיני בית המשפט – כולם עד אחד אך לא רק – כשהוא בא להחליט בשאלת זכאותו העקרונית של התובע מזונות ואם החליט בחיוב, בקביעת מידתם (   ע”א 181/78, דורון נ’ עזבון נחום  לב(3), 533).

 

לפיכך, על בית המשפט ליתן דעתו לשורת הנתונים המנויה בסעיף 59 לחוק הירושה ולכל נתון רלבנטי נוסף. לאור כל אלה יגבש את ממצאיו ומסקנותיו (ע”א 181/78, דורון נ’ עזבון נחום, שם).

 

 

סדר עדיפות למזונות מן העזבון:

חוק הירושה:

104. (א)     הסכומים הבאים (בחוק זה – חובות העזבון) יסולקו לפי סדר עדיפות זה:

(1)          ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות;

(2)          ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העזבון במידה שהן חלות על העזבון;

(3)          החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה – חובות המוריש) לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר;

(4)          המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3), והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.

(ב)      חובות העזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.

(ג)      עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.

(ד)      חובות העזבון עדיפים על מזונות מן העזבון.

 

לסיכום הדברים יאמר כי לצורך בדיקת הזכאות יבחן בית המשפט את הקרבה המשפחתית והזקיקות למזונות לאחר מכן יקבע את שיעור המזונות על פי מספר פרמטרים הקבועים בסעיף 59 לחוק הירושה. מזונות מן העזבון נמצאים במדרג הנמוך ביותר בסדרי העדיפות בחובות העזבון (סעיף 104 לחוק)