סעיף 2 לחוק החוזים האחידים, התשמ”ג-1982 מגדיר את המושג חוזה אחיד- “נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם”. הצדדים לחוזה האחיד הינם ספק ולקוח.

• ספק- מי שמציע שהתקשרות עמו תהיה בחוזה אחיד, ואחת היא אם הוא נותן או המקבל של הדבר;
• לקוח- מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא המקבל או הנותן של דבר.

הספק יהיה בדרך כלל חברה או ארגון שכורת חוזים הזהים בתוכנם מידי יום.

כל אחד מאיתנו נתקל בחיי היומיום בחוזים אחידים כגון: חוזה ביטוח, חוזה מול הבנק, חברות האשראי, חברות הסלולר וכדומה, כל אחד מאיתנו מוצא את עצמו חותם לא אחת על חוזים מסוג זה בלא לקרוא את תוכנם או מחוסר ברירה, כאשר אחד או יותר  מהתנאים לא מקובל עלינו לחלוטין.

חוסר האיזון הקיים בין הספק והלקוח נובע בעיקר משום שלחברה ישנה מיומנות, ידע ויכולת כלכלית שספק אם קיימות אצל הלקוח. חוסר האיזון הקיים בין הספק ללקוח והניסיון לצמצמו הינם הגורמים העיקריים לחקיקת חוק החוזים האחידים ולפריסת רשת ההגנה ללקוחות.

הגנת המחוקק מצויה סעיף 3 לחוק החוזים האחידים הדן בתנאים מקפחים. תנאי מקפח הינו תנאי המעניק יתרון בלתי הוגן לספק או תנאי העלול לפגוע בלקוח.

במידה ובתנאי החוזה האחיד יש משום קיפוח כהגדרתו בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים, התשמ”ג-1982, רשאי בית המשפט או בית הדין לחוזים אחידים לבטל או לשנות את התנאי.

סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, התשמ”ג-1982 קובע חזקה כי התנאים שלהלן הינם תנאים מקפחים בחוזה אחיד:

• תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין אילמלא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהייתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי;
• תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל, להשעות או לדחות את ביצוע החוזה או לשנות את חיוביו המהותיים לפי החוזה;
• תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי;
• תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות, על דעתו בלבד,  ולאחר כריתת החוזה, מחיר או חיובים אחרים המוטלים על הלקוח, זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק;
• תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל את בדרך את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר;
• תנאי השולל או מגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין, או המסייג באופן בלתי סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה,  או תנאי המתנה אותו במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים, או בדרישה בלתי סבירה אחרת;
• תנאי המטיל את ההוכחה על מי שנטל זה לא היה עליו אילולא אותו תנאי;
• תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענה מסוימת בערכאות משפטיות, או להיזקק להליכי משפט אחרים, והכל למעט הסכם בוררות מקובל;
• תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר הסכסוך;
• תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על קביעת הבוררים או מקום הבוררות.

במידה והחוזה כולל את אחד מהתנאים המנויים בס’ 4 לעיל, יעבור נטל ההוכחה על לספק במסגרתו יידרש להוכיח כי התניה אינה מקפחת וכי היא סבירה בנסיבות העניין.

ספק אשר עושה שימוש בחוזה האחיד בו מצויה תניה ‘החשודה’ כמקפחת, יוכל לפנות לבית הדין לחוזים אחידים על מנת לקבל אישור לחוזה, אישור זה יסכל תביעות עתידיות בעניין החוזה והתניות המצויות בו.

המבחן לקביעתו של תנאי כתנאי מקפח הוא מבחן ההגינות והסבירות, קרי, משהגיש הלקוח תביעה בטענה כי אחד מתנאי החוזה האחיד הינו תנאי מקפח, יבחן בית המשפט או בית הדין לחוזים אחידים האם התנאי מגן על האינטרסים והערכים של בצורה שאינה הוגנת או בלתי סבירה.

דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני חוזים לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע”פ הדין.